ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'שעא

ב"ה, כ"ה אייר, תשט"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי שתיקתו הארוכה נתקבל מכתבו מכ"א אייר, בו כותב איזה סיבות שמרפות ידיו בלימוד ספרים השייכים לקבלה.

והנה לפלא, כי בטח בעת היותו פה נדבר ע"ד לימוד תורת החסידות, ומובן ששונה הוא, ובמילא אין מקום להסיבות אותם מזכיר במכתבו, אף שבאמת גם בהנוגע ללימוד הקבלה אינם סיבות לעכב את הלימוד, ובפרט בהנוגע ללימוד תורת החסידות, הנלמד משך כמה דורות, ולא - כמו שכותב - ע"י הקדמת לימוד הזהר דוקא, ופשיטא שלימוד זה לא החסיר בשלימות האדם, אלא אדרבה עוד הוסיף בזה, כוונתי לומר - שנוסף על הידיעה שבתורת החסידות, הרי לימוד זה מוסיף אור וחיות, ובמשך הזמן גם הבנה, בלימוד שאר חלקי התורה.

אלא שככל התורה כולה, שבמה דברים אמורים שנברא בעל גבול יכול לקבלה, אף שארוכה מארץ מדה וגו' - דוקא על ידי הקדמת נעשה לנשמע, וכמובן גם כן מסוגית הש"ס בזה (שבת פ"ח ע"א) אשר דוקא תומת ישרים תנחם, משא"כ וכו', הרי כן הוא גם בכל חלק מתורתנו הק', ותורת החסידות בכלל זה כמובן, וכמדומה שגם על אודות נקודה זו נדבר כשהי' כאן. ויהי רצון שיבשר טוב בקרוב בהנוגע לבנין בית בישראל בנין עדי עד, ועוד קודם לזה ע"ד קביעות בלימוד פנימיות התורה (וכפתגם רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, קביעות בזמן וקביעות בנפש), אשר הא מסייע להא - ויעוין עירובין נ"ג ע"ב עלץ בנערה שני הפירושים אשר שייכים זה לזה. ובקידושין ל, ב.

בברכה, וכמאמר המשנה חייב אדם לומר בלשון רבו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר, לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות, ופ"ש חבריו שי' בברכת החג האמורה.

ד'שעא

שככל התורה: ראה גם לעיל אגרת ד'רעז, ובהנסמן בהערות שם.

וכפתגם: ראה גם לעיל חי"ב אגרות ד'קכו. ד'רטז. לעיל ד'שכב. לקמן ד'תיז.

שני הפירושים: אמרי לה אשה ואמרי לה מסכתא.

קדושין ל, ב: אם אשה ממש היא... אם תורה היא.