ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'שפ

ב"ה, כ"ו אייר, תשט"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק נעם לי לקבל מכתבו מיום החמישי... ונשען על מאמר הרמב"ם (ראה הל' דעות פ"ב. פ"ג משמנה פרקים שלו) הידוע שבדוגמת רפואת הגוף הוא גם רפואת הנפש, הרי רואים אנו בבריאות הגוף שמייקרים את הזמן וכל שאפשר להקדים בהטבת הבריאות משתדלים בזה ואין מביטים על סדרים, סדרי זמנים או סדר המעלות, ובלבד שתקדים ההטבה והשיפור, וה"ה במ"ש אודות הפצת המעיינות "שכיון שהידיעה שלו בזה עדיין נראית לקטנה, רוב הענינים אינם ברורים, ולכן יחכה בהפצת המעיינות עד שימלא גרעון הנ"ל", - וע"פ האמור לעיל מופרכת שיטה זו, ובפרט ע"פ הנודע במ"ש יוסיף דעת יוסיף מכאוב, וגם מרגישים שכל שמתוסף בדעת האמיתית של תורה מבינים וגם מרגישים איך חסר בהבנה והשגה (וא"כ מזמן לזמן יוגדל הגרעון בהרגשתו) והעיקר שהזמן הוא אבדה שאינה חוזרת, והנהגה בכ"ז הוא ע"פ מרז"ל עמא פזיזא, ובמרז"ל ברור עוד יותר חטוף ואכול חטוף ושתי דעלמא דאזלינן מני' כבי הילולא דמיא, ובודאי לדכוותי' למותר להאריך בזה, ויעיין ג"כ אליבא דנפשי' במכתב כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, נדפס במבוא לקונטרס ומעין דף כ"ב איך שבזמננו אין סדר לבירורים, ויה"ר שעוד הפעם יתבונן בכל הנ"ל, ותקותי חזקה שבמילא יבוא למסקנא האמורה.

בברכה לבשו"ט ולקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.