ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'שצא

ב"ה, כ"ט אייר, תשט"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"א אייר והקודמים.

הנה פשיטא שהעדר המענה אין בזה ענין של קפידא ח"ו והוא בסיבת הטרדות, וכיון שכותב בכל מכתב כו"כ ענינים ביחד ונוסף על זה ריבוי שיטים בכל עמוד וכותב גם בין השיטים וממעל לשיטים, שכל זה מקשה העיון ולפעמים גם הקריאה, לכן גם המענה נדחה, ובאתי בזה רק להסיר החשש שלו הנ"ל וכן להביע תמהוני על מיעוט הידיעות מפעולות צעירי אגו"ח בכלל ומפעולותיו הוא בפרט.

ולקראת חג השבועות הבע"ל הנה כלשון הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר יה"ר שנזכה כולנו בתכ"י לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

בברכה.

נתעכב השילוח - בכדי לענות על שאלותיו, עכ"פ בקיצור.

א) בענין ניטל - הטעם ומנהגנו - כפי שהועתק בהיום יום י"ז טבת.

ב) נ' לפענ"ד שזמנו ע"פ הלוח היוליאני, שהוא ע"פ חשבון תקופת שמואל [ולא ע"פ הלוח הגריגוריאני, שהוא ע"פ תקופת ר' אדא (אף שהוא מדויק יותר)], כיון שעפ"ז הוא חשבון התקופה בברכת החמה ועוד. - אבל י"ל שכיון שיוצא מהכלל ענין ניטל שקביעותו לא ע"פ מנין בנ"י אלא ע"פ מנין או"ה, א"כ יש להתחשב עם מנין או"ה הנוהג במקום דוקא, וכן אומרים בשם כ"ק מו"ח אדמו"ר שבארצה"ב אמר לנהוג הנ"ל ע"פ מנין המדינה כאן.

ג) לשמועתו שבארה"ק ת"ו אין נוהגין בזה כלל (ובטח שמע זה מבר סמכא ביותר) - אם נכונה השמועה אולי אפ"ל הטעם, שכיון שפשטה שם (מלבד תקופות קצרות, כידוע) ממשלת הישמעאלים, ותלוי בשר של מעלה, לא הי' מלכתחילה ענין לניטל שם, ובמילא אין החשש דלהוסיף חיות. ועפ"ז יומתק ג"כ הענין שבכל מדינה צ"ל ע"פ נוהג או"ה שבמדינה, כנ"ל. - ולהעיר מס' דרכי חיים ושלום סתתכ"ה.

ד) הנזהרים מלקדש כו' עפמש"כ בשו"ע אדה"ז סרע"א ס"ג ושואל לחשבון השעות בזה, שנסתפק בהמענה שלי. - וא"י המקום לספק: שליטת כל מזל הוא שעה של ששים מינוט, והסדר בזה ע"פ המבואר בפרש"י שבת (קכט, ב, ובכ"מ), ולכן הנ"ל הוא בשעה שביעית - משעות הנ"ל - אחר חצות היום, כלשון רבנו הזקן שם, וחצות הוא באמצע בין נה"ח ושקה"ח כמובן.

ה) מש"כ שבאה"ק ת"ו אין נזהרים בזה, הנה אם הוא מנהג מקובל שם, י"ל הטעם שמלכתחילה לא קבלוהו (והרי גם בשו"ע שם דייק בלשונו: יש נזהרים כו' וכבר נת' שלכתחילה יש לו לקדש מיד כו' - אף שלפעמים יהי' זה בשעה הנ"ל). והטעם להעדר קבלת מנהג זה (אפילו כשאין זה מיד בבואו כו') - י"ל משום דשומר מצוה לא ידע דבר רע (ראה שו"ע רבנו סתנ"ה סעיפים טו-טז).

וא"ו) הטעם שהביא שבאה"ק ת"ו אין שליטה למזלות, אין נ"ל דשייך לענין זה כיון דלא אישתמיט בשו"מ לפרש כן. וסמוכות לזה מהא דרע"ק (ובודאי גם ברתי') הרי היו בא"י ובכ"ז הוה דאיגא (שבת קנו, ב). וכן גם ריב"ל הי' בא"י ובכ"ז כתב אפנקסי' האי מאן כו' (שם קנו, א). ודוחק גדול לומר שכתב על פנקס שלו בשביל תלמידיו שמבבל (עדמש"כ בתוס' סוכה מד, א) כמובן.

ז) במש"כ בתיבת באולתו - כבר העירותי ע"ז בתניא (דפוס ברוקלין תשט"ו ע' תלב) שלפ"ד צ"ל כאולתו.

ח) בענין אחש"פ וד' כוסות - נתבארה דעתי בהתועדות דש"ז אחש"פ שעתה שייך זה לרבים. ונימוקי בארוכה אז.

- בטח יבש"ט משלום כל אלו שכתב אודותם במכתביו.

ד'שצא

חלקה נדפס בלקו"ש ח"י ע' 319 וחלקה בחי"א ע' 290 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

בהמענה שלי: דלעיל חי"ב ד'מב. וראה גם בהנסמן בהערות שם.

שבאה"ק אין שליטה למזלות: ראה גם לעיל חי"ב אגרת ג'תתקעה.

בהתועדות דש"ז אחש"פ: נדפסה בלקו"ש ח"ד ע' 1299.