ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תט

ב"ה, א' סיון, תשט"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ה אייר, נעם לי לקרות בו אשר כמה ספיקות שהיו לו, חוסלו, וכמבואר בספרים הק' אשר ספ"ק בגימט' עמל"ק הכוונה לקליפת עמלק, שבדוגמת עמלק כפשוטו ענינו שאף שהאמבטי' רותחת קופץ לתוכה, ובלבד לקרר את בני ישראל וכמ"ש אשר קרך [עיין במדרש תנחומא שם], ומזה בנין אב לכל הספיקות שמזכיר אשר מקורם כפי האמור וד"ל.

במ"ש אשר קרא בספרי התוכנים ע"ד כוכבים שקרן האור משם צריך ללכת הרבה יותר משית אלפי שנין עד שיגיע לארץ, ומקשה איך יתאים עם המובא בתוה"ק שנמצאים אנו בשנת ה'תשט"ז לבריאה.

הנה אפילו את"ל שחשבון הנ"ל ע"ד מרחק הכוכב - אמיתי הוא (כי גם בזה יש חילוקי דיעות בין התוכנים) אין מזה קושיא לתאריך הבריאה, שהרי כמו שנבראו הכוכבים נבראו ג"כ קרני האור, וכמו שיכול השי"ת לברוא כוכב שרק אז ואח"כ יתחיל להאיר, כן אפשרי שיברא הכוכב ביחד עם קרני האור היוצאים ממנו. ובפרט ע"פ הנאמר בפרשה ראשונה שבתורתנו ויהי בקר יום אחד, ו"יהי מאורות" אך ביום הרביעי, היינו שהיתה מציאות אור בקר קודם תליית המאורות ברקיע השמים.

במ"ש שראה בס' פלוני, אשר יש לומר שששת ימי בראשית אינם ימים של כ"ד שעות כו' וכו' - ולצערנו נמצאים פירושים כאלו גם בעוד ספרים, אבל מעקמים הם את הכתובים מפני, שבמחילת כת"ר, לא ידעו כדי צרכם "היסודות" עליהם נבנו השערות החוקרים השונים במדעים בהנוגע לתאריך הארץ. כי הידיעה והחקירה ביסודות אלו מוכיחה לשכל הבריא שאינם אלא השערות ורחוקים מודאיות, וכן הוא דעת בעלי המדע וכמובא בספריהם הם, אף שמעלימים הספיקות שיש להם בהיסודות, בספרים הנלמדים בבתי ספר להמתחילים בזה. ולמותר להאריך ולהעיר על הראי' הכי פשוטה, שששת ימי בראשית ענינם - של כ"ד שעות, כיון ששמירת יום השבת לאחרי ששת ימי השבוע קשור בזה.

בודאי יודע משלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא הידועים ועכ"פ ישמור אותם מכאן ולהבא, נוסף על לימוד שיעור קבוע בתורת החסידות.

בברכה.

ד'תט

נדפסה בלקו"ש חט"ו ע' 478. בהמשך אליה לקמן אגרת ד'תרס.

ספ"ק בגימט' עמלק: ראה גם לעיל חי"א אגרת ד'תשכב.

שנמצאים אנו בשנת ה'תשט"ז: ראה גם לעיל חי"ב אגרת ג'תתסח.

השערות: ראה גם לעיל חי"ב אגרת ד'רט. לקמן ד'תיד.