ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תעד

ב"ה, כ"ב סיון, תשט"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מיום הראשון, בו כותב אשר ישנו אברך אחד אשר חשקה נפשו בחסידות, אבל אין הוריו שבעים רצון מזה ולפעמים גם מפריעים, ושואל מה הוא צריך לעשות.

ולפלא גם הספק בזה, כיון שהיא הלכה ערוכה ונפסק גם בשו"ע יו"ד סי' ר"מ ס"ק כ"ה, ואפילו אם הטעם למניעה הוא ענין של פיקוח נפשות והאב אינו מונע הלימוד בכלל אלא במקום מיוחד ואמור בהלכות כבוד אב שאין צריך לשמוע בזה עיי"ש, ועאכו"כ כשמונעים הלימוד, ופשוט שאין בזה מעין טעמים האמורים שם.

במ"ש באיזה אופן לעשות האמור, אם ביד רמה וכו', אינו מובן מהו התועלת דביד רמה כי אין לימוד התורה ענין של נצחונות ח"ו, ובפרט המאור שבתורה הנקרא אילנא דחיי דאין שם אלא סטרא דקדושה, והאריך בזה ברעיא מהימנא פ' נשא, ומבואר באגרת הקדש לרבנן הזקן סי' כ"ו. ואופן סידור לימודו של הנ"ל ומקומו, יתייעץ עם זקני אנ"ש אשר בעיה"ק ירושת"ו שלפניהם יבאר כל המצב לפרטיו.

במה ששואל בהנוגע לעצמו אם ימשיך לימודו במקומו עתה או שיעבור לישיבת תומכי תמימים בלוד, הרי כיון שגם זה תלוי בפרטים ופרטי פרטים, הרי יפרטם לפני זקני אנ"ש כנ"ל והם יורוהו.

בודאי הוא וחבירו יודעים משלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא הידועים, ושומרים עליהם ועכ"פ ישמרו אותם מכאן ולהבא, והשי"ת יצליחם.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר