ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תקלח

ב"ה, י"ח תמוז, תשט"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו, בו כותב על העדר ההתמדה והשקידה ועל העדר הלימוד שלו וכו'.

וכבר מלתו אמורה ובכמה מקומות ומהם גם בתחלת ספר התניא אשר לכל איש ישראל יש נפש אחת מצד הקליפה וס"א אלא שהיא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב, ונפש זו נלחמת על הגוף ולבושיו שיהיו שייכים אלי' דוקא, וכשמניחים לה שליטה אפילו כחוט השערה הרי על זה נאמר הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה (ישעי' ה, יח. ועיין שם במפרשים) אבל מצד השני ניתנה הבחירה לכאו"א מישראל להתגבר על יצרו הרע, ועוד זאת שאם רק מתחיל במלחמה זו, הקב"ה עוזרו.

וככל הדברים האלה הוא בהנוגע אליו, שאינו יוצא מן הכלל שאין יכול להתגבר וללמוד בהתמדה וכו' וכמו שאין יוצא מן הכלל ויש לו יצר הרע, ומזה מובן בפשטות שהכל תלוי ברצונו, ואם ירצה בזה יוכל להלחם נגדו ויוכל ללמוד כדבעי הן בנגלה והן בחסידות וללמוד כמו שציוה בורא העולם ומנהיגו ונתן לו הכחות לקיים הציווי ובלבד שלא יקלקל את הניתן לו ויחדול מלהתבונן איך שקשה עליו ענין פלוני או פלוני, כי אין קשה עליו יותר מאשר עוד כמה ואדרבה מה שהשגחה עליונה הביאתו לישיבת תומכי תמימים, אינם רבים שכאלו שזכו לסיוע זה, אלא שלצערנו ראו רבים שניתן להם הון גדול בגשמיות, ולא רק שלא ניצלו להענינים שלהם אלא עוד אדרבה, ולכן צריך להשמר שלא יהי' ח"ו כן כעין זה בהון רב רוחני, והנמשל מובן, ויה"ר שיחזור לדרך הטובה בהנוגע להפועל, והשי"ת יצליחו.

בברכה.