ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תקנו

ב"ה, כ"ג תמוז, תשט"ז

ברוקלין.

הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ צנמ"ס

מוהרש"י שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו ממוצש"ק והקודמו. ובמ"ש שמתפלא על אשר שלחתי מברקים וכו', לפלא התמי', כיון שבטח כבר ידוע לכת"ר אשר גם ממר שרגאי שי' מפריז נתקבלה ג"כ השאלה להרבנות הראשית באופן דחוף, עכ"פ כך הודיעו לכאן. וטעם הדחיפות מבואר בהעתק מכתבי להרבנים הראשים שי' המוסג"פ, ואם לא יטריח ביותר על כת"ר - מטובו לקרות ההעתק בשימת לב הראוי, ובטח תהי' הזדמנות לדבר עם הרבנים הראשים. ובנוגע לנמוק האמור במכתבו - אדרבה מפני הכבוד עוד עצרתי במלין ועאכו"כ בביטוים, בידעי ולצערי ידוע גם בחוץ ממש, אשר המשגיח נוסע בתור ב"כ שלהם, ואין לך היתר מגולה יותר מזה. וכטעות כו"כ מבנ"י התמימים דכאן, ואין מלה בלשוני איך להסביר הדבר - בה בשעה שלדעתי נעלה מכל ספק שהוא איסור ברור. ולא עוד אלא שבעצם השאלה - הוא כמ"ש במכתבי להנ"ל שהשאלה חלה על בעלי האניות והוא איסור דאורייתא. וקשה להאריך בדבר המצער ביותר.

- ובמ"ש שמה תהי' התועלת מהאיסור וכו' - הנה אפילו בשביל נפש אחת מישראל ג"כ כדאי הדבר, ובפרט שבטוחני שמאות ואלפים מבני ישראל ימנעו מהענין, באם יהי' פסק הדין של הרבנות הראשית ברור כדבעי. ולא עוד אלא שב"כ "צים" בכאן אמר בפומבי - שהפלגת האניות באופן כזה (היינו שנוסעים גם בשבת) - ברור הי' בעיניו שאין כל חשש כיון שמעשים בכל שבוע ואיש לא מיחה בזה, ולו ידע שהרבנות הראשית אוסרת הי' משתדל לסדר הענינים. - ונוסף על האמור, הרי הפס"ד מוטב שיהיו שוגגין ההגבלה בזה שזהו בענינים דרבנן, ואם אין שואלים עד"ז, ולא כנדו"ד ובענינים דאורייתא אינו לכלל זה. ובפרט אם כאמור במכתבי, שעכ"פ חלק מהאניות יסדרו באופן יותר מתאים, ואז הרי פשוט שכדאי הענין.

במה שהעיר שאין להנ"ל לקבל מרות - הנה נזהרתי בנוסח המברק שלי עד כמה שאפשר, בכדי שלא יוכלו לפרשו שזהו ענין של מרות, והדגשתי רק הצד הטכני שבדבר - כיון שבטח אין הם בקיאים בזה ולא התעסקו בזה. וכשיזמינו מומחים - כלשונו במכתבו - חוששני שיהי' ע"ד הפצת השמועות כאן. והוא ע"ד גביית עדות הידוע שחסידים רקדו בת"ב בתערובות, אלא שהשמיטו להוסיף - שהי' זה תשעה באב שחל להיות בשבת ובהולדת בת לאחד החסידים ורקדו עם התינוקת בת ימים אחדים ומונחת על טס, וה"ה בנדון זה שאומרים שיש תעודה ממכונאי שהמכונות הם באופן אוטמטי וכו' וכהעתקתי במכתבי, ולא יאומן כי יסופר, אשר גם בזה המפלגות דכאן יוצאות בקול תרועה, ודוקא אלו אשר בשם הדת ידגולו (אף שלכאורה אין כל קשר בין מפלגתיות לפס"ד בישראל). ומראשי המפלגה הוא הוא הפוסק בשו"ע, וכפי שמספרים בשמו תוכן פסק דינו, לא מצא ידיו ורגליו בשו"ע וגם לא בידיעה במכונאות, אבל חוצפא כלפי שמיא מהני ועאכו"כ כלפי ארעא ובארצוה"ב.

ובמ"ש שפב"פ אמר לו שתנועת האני' בשבת נוגע וכו' ואי אפשר להעמיד אני' בלב ים, הרי זהו עם הארצות מבהילה במכונאות, אשר כל השומע יצחק לו. - ומה שכותב שלא יצא מזה כלום - כבר למדנו (מהנסיון המר), אשר בהאוירונים דאל על היוצאים מכאן, אחד עכ"פ יוצא בימות החול והשני כו'. וצ"ע מפני מה אין לקוות שגם בהנוגע לאניות יסדרו כן.

ת"ח ת"ח על מ"ש אודות התרעומות של שילוח המברקים. ובטח גם להבא ינהג בכגון דא. וכמו שכתבתי לכו"כ, שטוב יותר לקבל ידיעות בלי כחל ובלי שרק מאשר ידיעות מסולפות אפילו לטוב, ובפרט שסו"ס מתקבלות כל הידיעות ע"פ רוב בהגזמה.

והאמת אומר, שבתחלה לא הי' בדעתי לכתוב להרבנים הראשים בענין זה, כי הרי ממ"נ, אם ירצו לפסוק הדין ע"י חקירה ודרישה כדבעי - אין דרך לפנות מאיסור ברור. ואם לא ירצו מה יועיל מכתבי, ואדרבה יוכל להתפרש כענין השגת גבול דמרא דאתרא. אלא ששורות כת"ר בנדון זה הביאוני לכתוב המכתב. ובטח גם להבא יודיע בפרטיות מהמשך הענינים, ות"ח מראש.

ת"ח במיוחד על המשך המו"מ עם ידידנו שי' בהנוגע לנסיעת התלמידים שי'.

ומוסג"פ העתק מכתבי להנ"ל. והתלמידים כבר יצאו לדרכם צלחה, וע"פ התכנית יגיעו לאה"ק ת"ו בתחלת מנ"א, ויה"ר שחפץ ד' בידם יצליח וביחוד בהנקודה העיקרית, בהפצת המעינות חוצה.

- מובן שנסיעתם נסתדרה שבכל מקום האפשרי יסעו דוקא באל על וכדרז"ל עה"פ קנה מיד עמיתך.

המחכה לבשו"ט ומפורטות וחותם בברכה,

מ. שניאורסאהן

נ.ב.

הגיעתני ידיעה ע"ד "אינצידנט", כלשון הכתוב, בחגיגת יום הגאולה בירושלים עיה"ק ת"ו. וכנ"ל איני יודע אם מסולפה או מוגזמה. ובטח בהזדמנות יכתוב כת"ר גם עד"ז.

ירא אני מנתינת "היתר" להנ"ל בתנאי העמדת "שבת-גוי" באני'. ויה"ר שלא יתפתו מסברא הכי מגוחכת אשר איש אחד או שנים יכול לנהל כל המכונות באני' במשך מעל"ע! לא רציתי לכתוב גם עד"ז במכ' להר"ר - כיון שנתינת מקום וחשש לפיתוי כזה - יוכל להחשב כפגיעה בכבודם.

מה שלא פרטתי (בהמברקים?) מפני מה אין סכנה בהעמדת האני' בלב ים, וכן לא במכ' שהעתקתו מוסג"פ. וגם לא פרטי המלאכות דאורייתא שבהנהגת אני' דזמננו (שרובן המכריע לא הי' להם מקום בספינות - שיט או מפרשים - שבזמן הש"ס) הוא: בא' - לרוב פשיטות הדבר. והקורא בס' שביתת הים אפילו, שחתר בכל כחו לאסוף קולות מכל הצדדים, יראה שלא מצא בסיס לחשש סכנה ע"י הנ"ל. ובהנוגע להב' - כי ידועים לכל מכונאי ואפילו מתחיל (אפילו במכונות שביבשה בבתי חרושת וכיו"ב, שעיקרי הפעלתן שוות להנ"ל. מלבד מכונת ההגה). והיא מבוארת, אף שרק בחלקה, בס' שבה"י.

- דרך אגב: עד כמה גדול העורון ע"י השוחד דרצון המפלגה וכיו"ב - שדורשים הוכחות שא"א לאני' שתתנהג אוטומטית במשך מעל"ע, אף שידוע לכל שאני' מתנהגת ע"י הגה, ומובן וידוע ג"כ שכיוון הליכתה משתנה משעה לשעה. וא"א שיהי' אותו הכיון במשך כל המעל"ע ויסמכו אל אווטומט שיעריכו אותו עשיריות בשעות לפני זה!

ד'תקנו

נדפסה בלקו"ש חכ"א ע' 502, חלק קטן בחכ"ב ע' 332 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מוהרש"י: זוין, ירושלים. אגרות נוספות אליו - לעיל ד'שי, ובהנסמן בהערות שם.

שלחתי מברקים: דלעיל ד'תקיט*.

ממר שרגאי: ראה לעיל אגרת ד'תקלא.

מכתבי להרבנים הראשים: ד'תקנה דלעיל.

ידידנו: שזר.

נסיעת התלמידים: ראה לעיל אגרת ד'תקמו, ובהנסמן בהערות שם.

העתק מכתבי להנ"ל: דלעיל ד'תקנד.