ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תקסג

ב"ה, כ"ד תמוז, תשט"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מח"י תמוז.

א) במה ששואל אם ישנה נוסח התפלה לנוסח אר"י רבנו הזקן, נכון הדבר במאד ובלבד אם יחליט בזה בתוקף, כי ע"פ המבואר בשו"ת האחרונים*, יש לשנות מנוסח אשכנז לספרד ולא להיפך, ועד"ז הוא ג"כ בנוסח ספרד עצמו לנוסח אריז"ל רבנו הזקן.

וביחוד שהזמן גרמא, כיון שבחמישי למנחם הוא יום ההילולא של האריז"ל, וכפי כתבו - יום ההולדת שלו.

ידוע מרז"ל, אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש, אבל כבר האריכו בזה בשו"ת הנ"ל.

ובפרט שמעשה רב מימות רבנו הזקן (בעל התניא - פוסק בנסתר

שבתורה - והשו"ע - פוסק בנגלה דתורה), שרובא דרובא מאלו שנקטו בנוסח האריז"ל מדויק ע"פ רבנו הזקן - הי' עליהם לשנות ממנהגם הקודם, כמובן.

ב) במ"ש אודות לימודין. - בכל עת ובכל זמן, ועאכו"כ עתה, מוכרח לימוד קבוע בהלכות הצריכות בחיי היום יומים בשבתות ומועדים וכו' כי סו"ס - לא המדרש עיקר אלא המעשה, וכבר נאמר, את האלקים ירא (שצ"ל לימוד המביא לידי יראה) ואת מצותיו שמור - כי זה כל האדם, כן מוכרח לימוד דלמיגרס, בכדי שתהי' עכ"פ ידיעה שטחית בעניני תורתנו לרוב. וכבר אמרו רז"ל ליגמר אינש והדר ליסבר, וסדר זה נוגע גם בהלימוד דליסבר, כמובן ממרז"ל בזה (ע"ז יט, א).

והאמור בענין למיגרס הוא בהנוגע לנגלה דתורה וגם לתורת החסידות, שבשניהם צריך להיות הלימוד לעיונא, אבל בהכרח תמיד כל הזמן גם הלימוד למיגרס, ועיין הדיק היטב בהלכות ת"ת לרבנו הזקן פ"ב.

ג) ולהודעתו מיום הולדתו, שבטח ינהג במנהג אנ"ש ביום זה בתקופה האחרונה, הנה יה"ר שתהי' שנת הצלחה אצלו בלימוד התורה ביר"ש וקיום מצותי' בהידור ובהפצת המעינות היא תורת החסידות בחוגים רחבים ככל האפשרי. וזכות הרבים תלוי בו.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ד'תקסג

*) נסמנו בשו"ת מנח"א ח"א סי"א.

ישנה נוסח התפלה: ראה גם לעיל אגרת ד'שנ, ובהנסמן בהערות שם.

ינהג במנהג אנ"ש: ראה גם לעיל אגרת ד'שלט, ובהנסמן בהערות שם.