ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תקפד

[מנ"א תשט"ז?]

במש"כ ע"ד פ' שנסע באני' הנ"ל ובש"ק היתה בידו היכולת לקדש על יין וכו'.

תמיהני - האם זה מתיר חילול שבת בפרהסיא!! עוד זאת - הרי קידש על היין השייך לבעלי האני' הנוסעת בחילול שבת בפרהסיא שהיין אסור הוא (והשגחה בנדון זה הרי זה חוכא וטלולא, כי אין איסור יינו של מחלל שבת בפרהסיא מפני מגע עכו"ם, וק"ל). ומזה נכשל בספק אם יש לברך עליו, וכידוע המחלוקת באיסורים כגון דא. מזה נגרר לעוד ספק - אם סעד אותו הלילה בלא קידוש, כן בטח קרא - או השתמש באופן אחר - באור העלעקטרי שבספינה, שהנוסעים והצוות שלה הם בני ישראל ובמילא כל האור הנעשה בשבילם אסור גם לאחרים אפילו בהענינים דנר לאחד נר למאה, כן נגרר מזה עוד לשתית המים, ונטילת ידים בהם, אשר בספינות דזמננו, הרי בעת הנסיעה לוקחים ממי הים ומרתיחים אותם כדי להפכם למים מתוקים, שמזה מובן אשר המים שמשתמשים בהם בלילה באו מהרתיחה מיום שלפניו עד"ז המים שמשתמשים בהם ביום באים מהרתיחה שלפני איזה שעות, ז.א. שמים המתוקים שבספינה באמצע היום הם אלו שהרתיחום בלילה או בבקר דיום השבת, ובזה הדין דנר לאחד נר למאה אינו.

ד'תקפד

נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 405. ראה לעיל אגרת ד'תקנה, ובהנסמן בהערות שם.