ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תקצו

ב"ה, ד' מנחם-אב ה'תשט"ז

ברוקלין, נ.י.

לכבוד הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מוהרש"ז שי'

שלום וברכה!

זה עתה קבלתי מכתבו מכ"ה תמוז, וכיון שאינו מציין כתובת אחרת הריני מניח אשר עוד יעשה איזה זמן בפריז, ולכן נשלח מכתב זה לשם.

ובהנוגע לתוכן מכתבו, שאלת האניות, בטח ידוע לכ' השתלשלות והתפתחות הענין, כיון שעומד בקישור עם משרדו באה"ק ת"ו. וככל עניני ובעיות אה"ק ת"ו, הנה גם בעי' זה אינה מצטמצמת עתה לעצם השאלה, אלא לובשת צורה של בעי' כללית המשקפת את היחס לתורתנו ולמצוותי'. וביחוד מודגש הדבר ברחוב היהודי שבארצות הברית, ובפרט אצל הנוער שאינו נכנס בדקות הענינים. ומאחר שמקבלים ידיעות מחבריהם ומכריהם שנסעו באניות הנ"ל, ויודעים מהנהגת הצוות בין בשעות שירותם ובין בשעות שמתפנים מעבודתם וכו', הרי מובן שהשאלה תופסת בעיניהם אופי חריף ביותר המשקפת באופן בולט את היחס באה"ק ת"ו לתורתנו ודתנו. ובפרט אשר ידוע כי בעלי האניות מבני ישראל הם והאניות ישראליות, ומתעוררת אצלם השאלה אם הישוב והמשטר הוא זה של ממלכת כהנים וגוי קדוש, או משטר נייטרלי אשר איש כל הישר בעיניו יעשה, או של הקצה השמאלי.

כנראה לא נשלח לכ' המברק ששלחתי לו ע"י הרב זוין שי' לירושלים ת"ו בחשבי כי נמצא שם. והעתק ממנו מוסג"פ.

למותר להעיר, אשר לא מתוך דיון שטחי באתי לידי ההחלטה האמורה בהמברק, אשר באופן הנוהג עתה באניות אלו איסור גמור הוא. ורק אחרי העיון ואחרי היסוסים בהנוגע להתערבותי בבעי' זו ובפרט בהתחשבי עם כבוד הרבנים הראשיים שליט"א, הכריחני המצב לפרסם עמדתי ברורה, ובפרט בהסתמכי על ידיעותי במכונאות, וכפי שכתבתי בארוכה במכתביי להרבנים הראשיים שליט"א.

ומסקנת העיון בזה היא שאי אפשר להנהיג אני' משך מעת לעת שלם ע"י הפעלה אוטומטית. ושבנידון דידן אין מקום לעצה להעסיק בעבודות ידועות את שאינם יהודים כמו שמזכיר במכתבו (נוסף על זה שצריכים להיות מומחים במקצוע הספנות והרבה אנשים דרושים לזה, שכל זה יעלה בכסף תועפות. שהרי בודאי לא יסדרו האניות שיהיו העובדים ואנשי הצוות רק אינם-יהודים. ואפילו אם יהי' מי שהוא שירצה לעשות זאת, הנה מובנת תגובת השמאליים להצעה שכזו).

אבל ישנו מוצא לפתור השאלה, ובאופן קל ופשוט לפי ערך, והוא שבמשך כל יום השבת יעגנו את האניות בנמל, וכמה נמלים נמצאים בדרך מהכא להתם ומהתם להכא.

וזאת למודעי, שבלאו הכי אין האניות נוסעות בלי הפסק כל הדרך, מכמה טעמים.

ואף שהעמדת האני' בנמל משך יום שלם תגדיל ההוצאה, אבל פחות יותר משכירות צוות-משנה של אינם-יהודים בשביל יום אחד בשבוע, ושלא בערך פחות משמירת השבת בעבודות בשדה ובבתי החרושת וכיו"ב באה"ק ת"ו.

מובן שעיינתי ג"כ בהאפשרות של העמדת האניות בלב ים משך יום השבת. ופשוט שאין בזה כל סכנה, ואפשרי הדבר מצד הטכני וכו', אלא שהצעה זו רק תקל במקצת שאלת השבת (מצד שהמכונות המפעילות את הנהגת האני' תשבותנה) אבל לא תפתור את השאלה, כי אפילו אם תמצא לומר שישמרו ההוראות לכבות את המכונות האמורות, ישארו כמה וכמה מכונות בפעולתן, כמו מכונות שידור המברקים וקבלתם (בהנוגע למזג האויר והרוחות, תנועות אניות אחרות וכדומה) שמוכרחים הם בשעה שאני' נמצאת על הים. וכן המכונות הקשורות עם העברת הפקודות ממחלקה לחברתה, והוא הדין במכונות לשירותי הנוסעים ועוד ועוד נוסף על כתיבת הידיעות בפנקסים המיוחדים שעל פי הנוהג הבין לאומי עושים בכל יום ויום שנמצאת האני' על הים.

ועוד זאת שבהנוגע להעדר השביתה אוושי מילתא ולצערנו ולדאבוננו אין הצוות נשמ[ע] כלל וכלל להוראות בזה, ולא רק בעניניהם הפרטיים אלא אפילו בעניני האני' ובפרהסיא, וכידוע מפי מאות עדים שנסעו באניות אלו, ועד שנתפרסם גם בעתונות.

בטוחני שלדכוותי' אין צורך בהערה הבאה לקמן, אף על פי כן לשלמות הדבר הנני כותב גם זה, והוא:

ישנם באים בטענה שמצד אהבת ישראל והחיוב לתמוך באחב"י בכל מקום שהם על אחת כמה וכמה באה"ק ת"ו - ארץ אשר עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה - צריכים להשתדל ככל האפשר להגדיל הכנסת האוצר כיון שעי"ז מסייעים לאחב"י אשר באה"ק ת"ו וכו'.

- וכנראה אין הטוען זה יודע שזהו אחד הטעמים של אלו הרוצים שיעבדו, היל"ת, בש"ק בכל בתי חרושת ובשדות שבארץ ישראל. ועי"ז הרי מרויחים כסף הרבה יותר מאשר ע"י האניות. -

ועניתי להם במאמר הידוע של כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר שאלוהו לפני כמה וכמה שנים בשאלה דומה לזו, ובמשל, שכשמכבים שריפה אין משגיחים אם המים ראויים לשתי' אלא מכבים האש אפילו במים שופכין. וענה כ"ק מו"ח אדמו"ר שאף שצודקים בהאמור, אבל הרוצה לכבות שריפה בנפט ובשמן דלק כיון שגם זה נוזל הוא, לא רק שאינו מביא תועלת אלא עוד מגדיל החורבן. והוא הדין כשרוצים לסייע אחד מישראל, ועל אחת כמה וכמה רבים מישראל, באופן האסור על פי תורתנו, תורת חיים, שאין זה סיוע אלא היזק וחורבן.

כי אנו אין לנו אלא הודעת תורתנו, אשר ע"י חילול שבת לא לבד שאין מתוסף בקיום ובבנין, אלא אדרבה - בנ"א מתמעטין והדרכים משתוממין (שבת לג, א), ועוד אמרז"ל לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחיללו בה את השבת כו' (שם קיט, ב).

וכל מאמין בה' ובתורתו רוצה בקיום א"י ומתאבל ומצטער על חורבנה - פשיטא שלא יוסיף בחורבן, ע"י פעולות כהנ"ל.

עד כמה מוזר הדבר, שאפילו אלו הלוחמים נגד מכירת בשר ד"א באה"ק ת"ו בכל תוקף, אף שהנבלה הזאת נעשית בפרהסיא בלי רמי' ובלי כל הכרח ועל ידי אנשים פרטיים, ואין כאן ענין של נתינת הכשר כו' הנה בהנוגע לבעית האניות שרוב הנוסעים אין עולה על דעתם שיש איזה איסור בזה (כיון שהורגלו שהפלגה בסתם אניות מותרת, ובפרט אם מפליגים ג' ימים לפני השבת, ולא נתנו דעתם להתבונן שהאניות האמורות הנה התנאים שבהן שונים תכלית שנוי מהספינות אודותן מדובר בש"ס ובראשונים ואפילו באחרונים), ודוגלות האניות בשם כלל ישראל, וההנהגה על האני' בודאי ידועה גם לכבודו - הנה דוקא בבעי' זו לא רק שאין רוצים להוודע דעת השו"ע, אלא עוד זאת שלוחצים ומאיימים וכו' וכו', וקשה להאריך בדבר המצער.

וכיון ששמא מילתא הוא, ועל אחריות כ' (חלק מ) העלי', בודאי ינצל כל השפעתו ואפשרויותיו (שגדולות הן הרבה מאשר משער) לשמור מאות ואלפים מאחב"י מחילול שבת, ועל פי הנ"ל. ויהי רצון שחפץ ה' בידו יצליח.

ויהי רצון שבימיו ובימינו יקוים בפועל מאמרז"ל השלישי (ירושלמי תענית פ"א סוף ה"א) אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקונה מיד הי' בן דוד בא. ובהוספה בשמות רבה (סוף פכ"ח): למה - שהיא שקולה כנגד כל המצות...

בכבוד ובברכה המצפה לבשורות טובות.

בבבלי (שבת קיח, ב) איתא שתי שבתות כהלכתן. ואינו סותר להמאמר בירושלמי דתענית הנ"ל, וכמו שביאר רבנו הזקן בספרו לקוטי תורה פ' בהר רד"ה את שבתותי תשמרו. עיי"ש.

ד'תקצו

נדפסה בלקו"ש חי"א ע' 351 [חלקה נדפס בשנת תשי"ח בקונ' מיוחד, ובלקו"ש ח"ו ע' 403, במהדורה מוגהת ומתוקנת, ומודפס כאן בנוסח המוגה הנ"ל] והושלמה ע"פ העתק המזכירות. ראה גם לעיל אגרת ד'תקנה, ובהנסמן בהערות שם.

מוהרש"ז: שרגאי. אגרות נוספות אליו - לעיל ד'תקלא, ובהנסמן בהערות שם.

ועניתי: ראה לעיל אגרת ד'תקלה.

בבבלי (שבת קיח, ב) איתא שתי שבתות כהלכתן. ואינו סותר להמאמר בירושלמי דתענית הנ"ל, וכמו שביאר רבנו הזקן בספרו לקוטי תורה פ' בהר רד"ה את שבתותי תשמרו. עיי"ש.