ספריית חב"ד ליובאוויטש

ד'תרס

ב"ה, כ"ו מנ"א, תשט"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ה תמוז, בו כותב עוד הפעם על דבר מה שמצא כתוב בספר פלוני, - ולפלא שעומד בספק איך להתיחס להכתוב שם, בה בשעה שהוא היפך אמונת בני ישראל האמונה פשוטה - ובביטוים מבהילים בהנוגע להנמצא ברז"ל היינו תורה שבעל פה.

ובמה שהמחבר מסתייע ממה שמצא בספרי קבלה, - לא הבין הכתוב שם. זאת אומרת שלקח התיבות כפשוטן. והוא ע"ד הלומד יד ה' עין ה' שהוא כפשוטו, ר"ל, שהשם יש לו יד - על דרך אדם התחתון, עין - על דרך אדם התחתון וכו'. ונתקיים בהנ"ל (והלואי הי' מחברו מקיים ציווי של הבעש"ט, כיון) שנכנס באותו הסוג אודותו חששו - וכמבואר בשרש מצות התפלה סוף סעיף ב' (להצ"צ): שלא ללמוד ספרי הקבלה כי מי שאינו יודע להפשיט הדברים מגשמיותם - מתגשם מאד ע"י לימוד זה, כשנותן ציור בענינים דאלקות וכו'. - ועאכו"כ שהנ"ל מקצץ בנטיעות ממש.

ואבוא בדוגמא אחת - שישוה מה שהעתיק במכתבו ממה שכותב הנ"ל באחד משבעה שמות שאינם נמחקים - שם אלקים - למה שכתוב, להבדיל, בזהר הק' זח"א י"ב ע"א וז"ל: וידעת היום גו' כי ה' הוא האלקים ולאתכללא שמא דאלקים בשמא דהוי' למנדע דאינון חד ולית בהו פרודא, ובזהר ח"ב קסא, ב, לדעת כי ה' הוא האלקים, דא איהו כללא דכל רזא דמהימנותא דכל אורייתא כללא דעילא ולתתא עיי"ש, ועד"ז בזח"ג רסד, א. ועוד בכמה מקומות.

כן מ"ש הקושיא - איך הי' הערב ובקר בג' ימים הראשונים - שאלה שמלאה היא במדרשים והמפרשים, והלשון שמעתיק הוא, "ובאו מי שהוא מחכמינו והחליטו מבלי להסס אל איזה מאמרי רז"ל ואיזו קבלה שהיא, שיצר אז הבורא מין אור ששמש רק שלשה ימים כו'" - והוא היפך כו"כ מרז"1ל אשר עליהם נאמר כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני.

כן מ"ש במכתבו העתק מהמחבר הנ"ל: דעת תורת הסוד שהיצירה הראשונה שיצר יוצר בראשית היו חוקי הטבע. כל המדפדף בכתבי האריז"ל אפילו מתחיל יצחק לו (אם לא הי' בזה ענין דקוצץ בנטיעות, רח"ל). ואם מעתיק במכתבו ממ"ש בספר לשם שבו ואחלמה, הרי גם שם יראה עד כמה דברים הנ"ל הם היפך מהאמור בתורת הסוד.

כן מה שהעתיק להלן "אלה שרוצים להבין שגם שלשת (ימים) הראשונים הי' ג"כ בני כ"ד שעות שלנו, זו סברת הבטן ואינה מבוססת כלל על קבלת חז"ל" - הוא היפך ממה שכתוב בתורה שבעל 8פה. וכמה עלוב דורנו זה, שהמכנה על דברי רז"ל "זו סברת הבטן" מעינים בספר זה, בה בשעה - שע"פ שו"ע כבר מבואר דינו, ובהנוגע להספר - הלואי ששורפים היו הכתב קודם שנדפס.

כן מה שמעתיק - לקמן - מנין הימים מתחילה התורה מן יהי אור ולפני זה כבר היתה הארץ תוהו ובוהו וחשך ורוח ומים, ובריאת כל אלה לא נזכרה בתורה כלל, - הנה ידועה שיטת הקראים שלא האמינו בתורה שבעל פה. כי בתורה שבע"פ 3נאמר אשר שמים וארץ אור וחשך נבראו ביום הראשון, וע"פ אמונתנו גם תורה שבעל פה נכנסת בכלל התורה.

- וזכות אחת אפשר ללמד על מחבר הספר, שאפשר שהעתיקו אינו מדויק. אבל אם ההעתקה מדוייקת - כבר אמור לעיל שספר האמור צריך לשורפו ע"פ דין שו"ע.

דא"ג גם במה שמעתיק מהנ"ל חוו"ד אנשי המדע וכו' - כנראה שהמחבר אינו מבין גם הכתוב בספרי מדע. וסומך על הלשונות המובאים בספרי לימוד למתחילים, כי היודע יסודות המדע והמסקנות בזה דוקא בתקופה האחרונה - יודע שאין בזה כל סתירה שהיא למה שנאמר שששת ימי בראשית הי' כל אחד מהם בן כ"ד שעות וכו'. ולא עוד אלא שאנשי המדע אומרים שלא לבד עתה, אלא גם בעתיד אי אפשר שהמדע יסתור להנ"ל.

וכמו שהארכתי במקום אחר.

המורם מהנ"ל - אם לדעתי ישמע, לא יניח הספר בסביבתו ויזהיר אחרים ע"ז.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ד'תרס

נדפסה בלקו"ש ח"כ ע' 542.

עוד הפעם: ראה לעיל אגרת ד'תט.

בספר פלוני: מעשה בראשית (נ.י. תרפ"ז).

1) חגיגה יב, א. ב"ר פ"ג, ו. ועוד.

2) ויק"ר רפכ"ט. פדר"א רפ"ח. ועוד.

3) חגיגה יב, א. פדר"א פ"ג. ועוד.

ז"ח ה, רע"ב. שמ"ר פמ"ז, ה.

שהארכתי במקום אחר: ראה לעיל אגרת ד'תיד.