ספריית חב"ד ליובאוויטש

ז'ר

ב"ה, כ"ג שבט, תש"כ

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מכ' שבט והקודמו, ובסדר שאלותיו שכותב על ראשון ראשון וכו'.

א) ע"פ מ"ש ואהבת לרעך כמוך אשר כלל גדול הוא בתורה, מובן שעל איש הישראלי להתענין הנעשה עם אחיו הישראלי ובפרט בלשון הכתוב איש את אחיו יעזורו.

ב) במענה שלי על השאלות, אופן מענה על שאלות, הרי נצטוינו שצ"ל מענה ברור וכדרז"ל, ולפעמים בא גם בהרחבה, ז.א. דוגמא או לימוד לענינים השייכים לזה ולפעמים בהנוגע להשאלה עצמה, ולא כל הענינים האישים והזמנים השוים בזה.

ג) בענין בני עלי' אשר מצא אותם בחוג אחד ונדמה לו שאין נמצאים בחוג שני.

- לפלא, שהרי בודאי ידועה לו הוראת חז"ל, להביט על כאו"א מבנ"י בעין יפה דוקא, וידוע ג"כ פס"ד המשנה, איזהו חכם הלומד מכל אדם [עיין ג"כ בזה תורת הבעש"ט, נדפסה בספר זכרונות כ"ק מו"ח אדמו"ר במילואים בסופו עמוד שד"מ], והרי פשיטא אשר בכו"כ בנ"א ישנם חסרונות גם בולטים, ובכל זה גם עליהם קאי דבר המשנה, אלא שהכוונה ללמוד מהמעלות שבהם ולא מהחסרון, אפילו כשהחסרון בולט, זהו מענה בכללות על עמדתי בשאלה האמורה, ובפרטיות יותר: הרי הענין דיש בכלל מאתים מנה, מובן וגם פשוט בכל השטחים, שמזה התוצאה, שבאם ישנו חוג שנוסף על כל הלימודים שבחוג השני, לומד עוד ענין של יראת שמים, הרי אי אפשר ע"פ שכל הבריא, שדוקא ע"י הוספת לימוד זה, יוגרע מתוצאות הלימוד הכללי. ובפרט אשר לימוד תוה"ק הרי הוא לימוד המביא לידי מעשה, ז.א. שמלכתחלה אי אפשר שיהי' המצב כמו שהוא מציירו, וכיון שנדמה לו כהאמור, אזי קרוב לומר שהטעם ע"פ הנ"ל בתחלת סעיף זה, שכשפוגש משכיל, ז.א. מי שעוסק בעיקרו בהשכלה, הרי מחפש בו ענינים של עובד, במדריגה עליונה ביותר, וכשפוגש בעובד הרי מחפש בו ענינים של משכיל.

ד) במ"ש האם ישתדל להתחבר להתכתב עם פלוני, - מובן וגם פשוט כיון שמוצא בו כמה מעלות שיש ללמוד ממנו, כדאית ההתכתבות.

ה) הרגש בעת התפלה בהנוגע לרע הנדמה להסירו, כיון שזהו לפי המבואר, מחסדים העליונים המכוסים (אגה"ק לרבנו הזקן).

כפי שכתבתי במכתבי הקודם, ענין התפלה והבקשה להסרת [הרע] מבואר בכ"מ ולא עוד אלא שזהו מעיקר התפלה, ואין זה סתירה להמבואר שם, כי על האדם להתפלל שיסורו ממנו כל הנ"ל, ואם הדבר כבר בא, אזי צריך לקבולי בשמחה, כטובה הנראית כיון שבא הדבר בפועל, בודאי שהוא מטוב מעלמא דאתכסיא, אבל טרם יודע באם תתקבל תפלתו, הרי זה אפשרי מאיזה סיבה שתהי', ובאם יתפלל תתבטל הסיבה ולא יוכרח לרחיצה האמורה באגה"ק סי' כ"ב, כיון שבטלה צואת בנות ציון ע"י תפלתו ובקשתו, ועיי"ש באגה"ק שכותב, שאין לנוס או למצוא עזרה ומליץ יושר, אבל אינו שולל כלל וכלל בקשת הבן מאביו עצמו וכנ"ל אדרבה עיקר הוא, ובנוסח תפלה הידועה, ומה שחטאתי לפניך מחוק ברחמיך הרבים אבל לא ע"י כו' שבזה הנקודה האמורה לעיל.

ו) האם מותר לו להעריך את חבירו, אם עובד הוא או לא, - מובן שמותר באם יש בזה תועלת לעצמו או לחבירו, יעוין בזה תורת הבעש"ט על מאמר, איזהו חכם, המצוין לעיל.

ז) מובן שע"י התבוננות בענינים פרטים - יכולים להסבירה גם להנה"ב, ואדרבה זהו עיקר עבודת התפלה, ועבודת האדם בכלל, שיהי' בכל לבבך בשני יצריך והתורה ומצות צ"ל כפי שהם שייכים לענינים שבארץ, כי לא בשמים היא.

ח) עצה להתבוננות או להתרגש מפירוש המלות, - מובן שכשמוסיפים על הזמן גם ההרגש נתגדל, ועוד ענין, כשאין אפשרי להוסיף על הזמן, כשמחלקים ההתבוננות לאיזה פעמים, וכידוע סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר, על אופן עבודת סוג חסידים א' - שבכל יום היו מתבוננים בחלק מסוים של התפלה, התבוננות עמוקה, וליום שלאחריו ממשיכים בעוד חלק.

ט) במ"ש שהספק בעיניו מהו היחס שלי להנהגת פלוני אשר מאסף הוא

וכו', - לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא, כוונתי בהנוגע לענין אשר פס"ד מפורש הוא בשו"ע, קול באשה וכו' או תערובות וכו', ומה שמגדיל עוד יותר הפלא, שהרי כתבתי והדגשתי כ"פ, שזהו מנקודות היסוד בתורת ה' ומצותיו, וביחוד תורת החסידות המבארת, שצ"ל אהבת הבריות ומקרבן לתורה, ולא ח"ו לקרב את התורה ומשנה אותה כמתאים אליהם, ועוד הוספתי, שבכלל פס"ד שבתורה הרי זה רצונו של הקב"ה, [והרי מפורש זה בתוה"ק וביחוד בתורת חב"ד בכו"כ מקומות], ומובן וגם פשוט שאין לבו"ד לעשות מסחר ח"ו ברצונו של הקב"ה וכו'.

בעת רצון אזכירו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שאיך שיחליט בהנוגע למחנה הילדים יהי' זה בהצלחה בגו"ר.

בברכה לבשו"ט.

ז'ר

אגרת זו באה בהמשך לאגרת ז'קמא.

וכידוע סיפור: ראה גם לעיל חי"ח אגרות ו'תרכח. ו'תרנד.