ספריית חב"ד ליובאוויטש

קע

ב"ה, בין כסא לעשור, תש"ה

כבוד האברך המצוין וו"ח אי"א וכו'

התמים מוהררמ"ז שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכתב ניחום

ת"ח. וי"ל ע"פ הידוע בכ"מ ובכ"ד שהסדר הוא: אתדל"ע (המעוררת ונותנת כח שיהי' אתדל"ת), אתדל"ת (והיא צ"ל מתאמת וכלי קבול אל ה)אתדל"ע (הבאה אחרי אתדל"ת וכפי האתדל"ת), אתדל"ע שלמע' מאתדל"ת ואתדל"ע הב' הנ"ל (עין לקו"ת שה"ש ד"ה להבין ענין הטעם למה שהאתדל"ע, ועוד).

ובפרט בניחום אבלים (ובה"ג חשבה מ"ע מה"ת, וגם לדעת הרמב"ם היא עכ"פ מ"ע מדבריהם עין סהמ"צ להרמב"ם שרש א' ובנ"כ) הסדר הוא ג"כ באופן זה:

א) אתדל"ע: (סוטה יד, א) הקב"ה ניחם אבלים כו' (ומסופר ונתגלה לנו עד"ז כי זה נותן לך כח, וכיון שניתן כח ע"ז במילא, חיוב הוא, ש)אף אתה נחם אבלים.

ב) אתדל"ת: הניחום, והנוסח הוא המקום ינחם כו' בתוך שאר אבלי ציון וירושלים (שבזה נכלל ג"כ הכנה להאתדל"ע שתבוא אחר זה), אשר כשם שהוא ניחם אבלים כך באתדל"ת שלו.

ג) אתדל"ע, הקב"ה ינחם את האבל וכל אבלי ציון וירושלים ע"י בנין ציון וירושלים ותחה"מ, ועוד יותר ע"ז, שתהי'

ד) אתדל"ע שלמעלה מאתדל"ע הב' כנ"ל, היינו שתהי' נחמת הקב"ה נחמה בכפלים (ולא רק חזרת הישנות) וכמש"נ נחמו נחמו ב"פ כי גדול דוקא יהי' כבוד הבית הזה האחרון.

דקאי על הבית דלעתיד ע"פ פי' הת"ז תי' ח', ונתפרש ג"כ בס' עמה"מ ש' קרית ארבע ספקנ"ב. וזהו יסוד למה שפירשתי כך בחוברת בין המצרים, ואין להקשות דפשטי' דקרא (ועיג"כ ב"ב ג, סע"א - דקאי אבית שני, דיש להשוות ע"פ המדרש - הובא בפרש"י יחזקאל מג, יא, הביאו בפתיחת התוי"ט למס' מדות ועיג"כ ברכות ד', סע"א - דראוי הי' הבנין השלישי להיות בעת שעלו מבבל, אלא שגרם החטא).

ולהעיר מלקו"ת ד"ה שוש אשיש סס"ג וד"ה להבין הנ"ל ס"ה ורס"ז שייכות דנחמות כפולות ואתדל"ע הג'.

בברכת חתימה וגמח"ט לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה.

הרב מנחם שניאורסאהן

יו"ר ועד הפועל

נהניתי ממ"ש במכתבו בענין תחה"מ בכמה אופנים, אלא שלפענ"ד חסר הקשור וההשתל' שמענין לחבירו, ויש להוסיף מעט תבלין לתקן הנ"ל, והוא: ענין המיתה בכלל הוא - מאן דנפל מדרגי' איקרי מית (כ"ה בלקו"ת ד"ה זאת חקת סס"ב ובכ"ד, ולע"ע לא מצאתי ל' זה, ואין הזמן גרמא לחפש, ובזח"ג קלה, ב - הובא בע"ח ש' שבה"כ פ"ב ובמבו"ש ש"ב ח"ב רפ"ג איתא מאן דנחית מדרגי' קדמאה דהוה בה קארי בי' מיתה).

והנה באדם יש: א) נפה"א, ב) נפש השכלית, ג) נה"ב, ד) גוף (וי"ל שד' מדרי' אלו הם, מלמטלמ"ע, דצח"ם), א) נפה"א מדריגתה חלק אלק' ממעל ממש, ואם נפלה ממדרי' זו, שאינה ברצוא להתדבק באלקות נק' מית, והעצה לזה למוד והתבוננות והנהגה ע"פ תורת דא"ח, ב) נפש השכלית ענינה להבין את הנה"ב ע"י שכל ומוחין איך להתנהג במדותי' והנה הקטן - הן בשנים והן בדעה - מדותיו בתקיפות ושכלו בקטנות ואם נפש השכלית נגררת אחר התאות, אפי' של היתר, כבהמה, ה"ז נפילה ממדרי' ואיקרי מית וזהו ענין החנוך להעמידו על ההנהגה הנכונה, ג) נה"ב, צ"ל מצד עצמה, עכ"פ כבהמות וחיות שאינם משנים את תפקידם אבל אם עושה איסור ועברה שעוברת על רצון בוראה ה"ז נפילה ממדריגתה ואיקרי מית, רשעים בחייהם קרוים מתים עד שע"י הוכחה ומה שחברו מעוררו נתעורר לתשובה ולחיזוק בקיום התומ"צ ושב למחנה ישראל. ד) גוף ענינו כלי להנפש, ואם הופסק הקישור שביניהם, ה"ז נפילה ממדריגתו, מיתה כפשוטו, ועל המתעסקים בו ח"ק לסדר הכל שיהי' מוכן לתחה"מ בב"ב.

והשי"ת יזכנו ב"ב ממש לקיום היעוד בלע גו' ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו בגוף ונפש גם יחד.

קע

נדפסה בלקו"ש ח"י ע' 210 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

תוכן החלק הראשון של האגרת, בשינויי לשון, גם לקמן אגרת קעח.

מוהררמ"ז: גרינגלאס. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"א כב, ובהנסמן בהערות שם. לקמן קפב. קפה. רח. ריג. רכג. רלו. רפב. שצב.

בחוברת בין המצרים: באנגלית, קה"ת תש"ה, ע' 12.

יו"ר ועד הפועל: מחנ"י.

ממ"ש במכתבו בענין תחה"מ: בהמשך למכתב הניחום הוסיף "בעבודתו הפורי' - במחנ"י ומל"ח ושאר עניני כ"ק אד"ש - בכוונה להחיות מתים מתים בלי דא"ח - כמוב' בכ"ד...

ימצא תנחומים ולא יוסף לדאבה עוד".

על כך משיב כאן, אשר ד' מדריגות יש במיתה ובתחה"מ, המתאימות לד' העבודות שהוטלו עליו ע"י כ"ק חותנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, והם: א) אוצר החסידים (תורת דא"ח). ב) מל"ח (חנוך). ג) מחנ"י. ד) ח"ק. על שלוש הראשונות ראה מבוא לח"א ע' 20-15 ועל הרביעי ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ו אגרת א'תתלג. חי"ב ד'תקמג.