ספריית חב"ד ליובאוויטש

קפו

ב"ה, י"ג ניסן, תש"ה

כבוד הרה"ג והרה"ח אי"א חו"ב וכו'

מהור"ר אברהם מרדכי שי'

שלום וברכה!

מוסג"פ קבלה זמנית על כ"ה שקל ששלחו לחברת תילים העולמית ובטח גם להבא ישתתף בענין נעלה זה וישתף גם אחרים, וכן בשאר הענינים דמחנה ישראל ומרכז לעניני חינוך, ומאן דמוסיף מוסיפין לו, וביאור גודל ערך הדבר אך למותר.

ולהעיר בקצרה: ספר תהלים הוא בדוגמת התורה, וכמרומז בש"ס (קדושין ל, א) ת"ר כו' פסוקי תורה יתר עליו תהלים כו'.

והחילוק ביניהם יש להבין ממרז"ל (ברכות ג, ב) ר"א אמר עד חצות לילה הי' עוסק בד"ת מכאן ואילך בשירות ותשבחות. - ואפילו למאן דפליג אמ"ד זה, הוא רק בנוגע להנהגת דוד, אבל אין הכרח לאפושי פלוגתא ולומר דגם בענין בחי' תורה ותהלים חולק עליו, ובזח"א (רו, ב) כתב כר"א -

והנה מכת בכורות שהיא הביאה גאולת מצרים, וכפשוטו של מקרא, התחילה בחצות והיו מפרפרין מחצות ואילך עד הבוקר (ריש מס' שמחות. ופליג אמ"ש בשמ"ר פט"ז).

ומבואר בזהר (ח"ב לז, ב) דידע משה דלא יעביד נמוסוי כ"א בפלגות בתראה.

ומפרש שם הטעם: דאתער כ"ה. - ומובן ע"פ המבואר בזח"א (צ, ב) כ"ה דינין מתערין מינה. וראה בלק"ת להאריז"ל פ' בא עה"פ ומושב בנ"י. ולכן נבואה זו נתנבא משה ב"כה" דוקא, אף שהוסיף על כל הנביאים שהתנבא גם ב"זה" (ספרי מטות).

והנה כמו שבחצות לילה אז הי' נגוף למצרים ורפוא לישראל (זח"ב לו, א) כמו"כ אמרו במדת כ"ה בכלל (זח"א שם): א"ל קב"ה (לאברהם) צא מאיצטגנינות שלך כו' כה דהוא תרעא לצלותא בה ישכח ברכה בה ישכח בר נש שאילתי' כו' דאע"ג דאיהו דינא כאילו היא רחמי האי כה.

ובהקדמת ת"ז (דף טו, א בדפוס וילנא תרכ"ז) מבואר מעלת שמע ישראל הוי' גו' כ"ה אתוון - על ברוך שם כו' כ"ד אתוון. ומובן השייכות לכהנ"ל ע"פ מ"ש בספרים אשר פרעה אמר לא ידעתי את הוי' דוקא משא"כ שם אלקים.

בברכת חג הפסח כשר ושמח, לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

הרב מנחם שניאורסאהן

יו"ר ועד הפועל

כ"ד וכ"ה להעיר מסוטה (לו, ב). מתוד"ה דמזדבנא (בכורות נ, א).

קפו

מהעתק המזכירות.

מהור"ר אברהם מרדכי: הרשברג. אגרת נוספת אליו - לקמן רנד.