ספריית חב"ד ליובאוויטש

קצג

ב"ה, יום ו' ח' אלול תש"ה

כבוד הוו"ח אי"א מו"מ באמונה הנדיב

הנכבד וכו'

התמים הרש"ד שי' גאנעלעס

שלום וברכה!

ע"י ידידנו התמימים הרה"ג והרה"ח איש רב פעלים ובעל מרץ כו' מהרש"א שי' קאזארנובסקי והנכבד והנעלה עוסק בצ"צ באמונה וכו' מהורד"ב שי' חאסקין הגיענו תרומתו לתכלית הדפסת (מימיוגראף) שיחות קה"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע.

ולמותר להאריך ברום ערך ענין זה ובגודל הנחת רוח לנשמת הצדיק הנעשה עי"ז, כי ע"י תרומתו הנ"ל ניתנת האפשריות שכאשר מי שהוא ילמוד שיחה זו, הנה שפתי הצדיק דובבות בקבר ונשמתו בישיבה של מעלה (לשון תוד"ה אגורה יבמות צו, ב) ומי לנו גדול מדוד המע"ה, והשתוקק וביקש מרבש"ע שיהי רצון מלפניו שיאמרו שמועה מפיו ועי"ז יגור בשני עולמים, היינו שיהיו שפתותיו דובבות כו'.

והנה באומר שמועה מפי אומרה, הרי רק בשעת האמירה מקיים תשוקת הצדיק שיהיו שפתותיו דובבות כו', משא"כ הנותן מהונו לכתיבת והעתק ספרי הצדיק, הרי בכל שעה ושעה שאיש אחד, בקצוי התבל אפילו, ילמוד בספר זה, מעורר הצדיק זכות על האיש שעל ידו נתפרסם הספר.

- והנה כל זה הוא דבר השוה לכל אדם, וזכות יתרה לכת"ר אשר זכה להיות מתלמידיו, ויעויין זהר ס"פ בחקתי בענין כבוד אב, שזה מוטל על הבן גם לאחר הסתלקותו של האב, לאוקיר לאבוי בתרי עלמא, וידוע מרז"ל עה"פ ושננתם לבניך אלו התלמידים שתלמידיו של אדם קרוים בנים וכמ"ש בספרי הובא ברמב"ם הל' ת"ת בתחלתו.

וכיון שכל ענין הוא מדה כנגד מדה, קרוב לומר, שכמו שע"י אמירת השמועה הצדיק גר בשני עולמים, כמו"כ גם שכר המשתדל הוא הן ברוחניות הן בגשמיות, ברוב טוב גשמי ורוחני.

בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

הרב מנחם שניאורסאהן

יו"ר ועד הפועל

נ.ב. הבקשה וקפידא שיאמרו שמועה בשמם נזכר בדחז"ל: בדוד המע"ה, ר' יוחנן (שניהם ביבמות שם) ור' ששת.

וע"כ צ"ל אשר הענין דאגורה באהלך עולמים נוגע לשלשה אלו יותר משאר כל אדם, וי"ל הטעם ע"ז: א) דוד השתדל ביותר שימחל לו אותו עון ושידעו כל ישראל שנמחל לו, וכדאי' בשבת (ל, א) וסנה' (קז, א ושם). והנה אם אין הרב דומה למלאך כו' אין לומדין תורה מפיו, וכמארז"ל (חגיגה טו, ב, ויעויין לח"מ הל' ת"ת ריש פ"ד) ולכן דוד בפרט השתדל שיאמרו שמועה מפיו, שעי"ז יודע ג"כ שנמחל לו אותו עון,

ב) ר' יוחנן, מתו בניו כדאיתא בברכות (ח, ב וראה סה"ד בערכו אם אח"כ נולד לו בן) וכדי שלא ימלא הק' עליו עברה, צריך הי' להניח תלמידים הראוים ליורשו וכמ"ש בב"ב (קסז, א), ולכן הוא בפרט השתדל שיאמרו שמועה מפיו.

ג) ר' ששת, איתא בשער הגלגולים (סוף הקדמה ד') ובס' הגלגולים (פ"י) בפי' מה שהי' ר"ש אומר חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי כו' אשר ידע ר"ש כי הי' בראשונה בגוף בבא בן בוטא והשלים נפשו ולא חסר לו כ"א דבר מועט וע"ז נתגלגלה נפשו שנית ברב ששת, ובאופן זה הסדר הוא, אשר עיקר השכר של התומ"צ שעושה בגלגול הב', הוא רק לצורך נפשו ולא גופו השני, כי בזמן התחי' תחזור נפשו אל הגוף הא' שבו עסק בתומ"צ רוב הצריך לו, ולכן הי' גופו - של ר"ש - עצב, והי' אומר חדאי נפשאי דוקא ולא הגוף,

ונראה, לפענ"ד, לומר דכ"ז הוא בשאר תומ"צ, אבל כשיאמרו שמועה מפי רב ששת, שאז צ"ל שפתים דובבות בקבר בעוה"ז פשיטא ששפתי גוף ר"ש יהיו דובבות, ולכן השתדל הוא בפרט שיאמרו שמועה מפיו (ובכ"ז אמר חדאי נפשאי לך קראי כו' כי זה הי' אומר על ת"ת שלו כדאיתא בפסחים סה, ב משא"כ שיאמרו שמועה כו' הוא מה שלמד תורה לתלמידיו, וק"ל).

קצג

מהעתק המזכירות. בראשה נרשם "ראה בהוספות במכ' לריווקין" - היא אגרת רה דלקמן.

כבוד.. גאנעלעס: אגרת נוספת אליו - לקמן רטו.

שיחות.. נ"ע: תורת שלום. ראה גם לקמן אגרות ריא. רטו.

יור ועד הפועל: מל"ח.

בזמן התחי'.. הגוף הא': השוה לקמן אגרות ר. רה. רט.