ספריית חב"ד ליובאוויטש

רנט

ב"ה ג' לפרשת ויחי יעקב בארץ מצרים תש"ז

כבוד הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו'

מהור"י שי' גאלדשטיין

שלום וברכה!

מכתבו, מיום י"א כסלו, מבשר טוב אשר יסדו קביעות שיעורי למוד ברבים נכון נתקבל, וכפי בקשתו, נשלח על שמו כמה מהוצאותינו בחבילה בפני עצמה, ומטובו לאשר הקבלה, ועליו לסדר אשר ישתמשו בהם רבים, אם עי"ז שיהיו מונחים במקום שרבים נמצאים שם (ביהכנ"ס, חדר לקריאה וכיו"ב), או ע"י שאלה ע"מ להחזיר ולחזור ולהשאילם לאחר, וכל המזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו.

ספרי התניא אין אצלנו כי אזלו ונמכרו ויפנה ישר לתל-אביב, כי כמדומה שעדיין יש אצלם מספר טופסים.

כתב כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א במכתבו מיום יד סיון ה'תש"א (והעתקתיו ב"היום יום" ע' יב) אשר בהיות הצ"צ ילד ולמד את הכתוב ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה, תירגם לו מורו - ע"פ פי' בעה"ט - יעקב אבינו האט געלעבט די זיבעצען בעסטע יאהרן אין מצרים כשבא הביתה מהחדר שאל את זקנו אדמו"ר הזקן, היתכן שיעקב אבינו, בחיר האבות, יהיו מבחר שנות חייו י"ז שנה שגר בארץ מצרים ערות הארץ.

ויענהו אדמוה"ז: כתיב ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה, ואיתא במדרש - מובא ברש"י - א"ר נחמי' להתקין לו בית תלמוד, שתהא שם תורה ושיהיו השבטים הוגים בתורה להורות לפניו גשנה, אז מען לערנט תורה ווערט מען נעהנטער צום אויבערשטען ב"ה, און אויך אין מצרים איז געווען ויחי געלעבט עכ"ל.

ויש להוסיף דיוק בזה אשר דוקא את יודא שלח, וי"ל הענין כי עדיין אינו מובן פי' אדמוה"ז אליבי' דבעה"ט גושנה, נעהנטער צום אויבערשטען ב"ה, נעשה ע"י לימוד התורה, ופשיטא אשר גם בהיותם בארץ ישראל הי' יעקב זקן ויושב בישיבה, וכמו שאר האבות (אלא שהכתוב משמיענו שאפילו במצרים הי' כן, ראה יומא כח, ב) ולמה נחשבים שני חייו במצרים דוקא למבחר שנותיו ואי משום הריבוי הניצוצות שהיו דוקא במצרים (תו"א וארא ד"ה ויאמר גו' ויבלע מטה וראה פ' בא סד"ה בעצם) הרי לא נתבררו אלא זמן רב אח"כ אחרי שוימת כל הדור ההוא, ועוד שמלשון אדמוה"ז מוכח שתלוי בלמוד התורה ולא בבירור הניצוצות (ואי משום שכך היא דרכה של תורה חיי צער תחי' ואז אשריך וטוב לך כו', הרי זה בנוגע לתענוגים, וכמ"ש פת במלח כו' ובזה הרי אדרבה במצרים דוקא אכלו את חלב הארץ, ולא מצינו זאת בהיותם בארץ כנען) - אבל לולא זאת הרי מצרים היא ערות הארץ וא"י שיצאו משם אוירה מחכים בלמוד התורה (ב"ב קנח, ב, ודוחק קצת לומר שאוירא מחכים רק משנכנסו ישראל לארץ וע"ד מרז"ל במגילה יד, א).

ולכן שלח לפניו את יודא דוקא, קבלת עול דעבד פשוט, אשר גם תענוג יש לו בעבודתו בקב"ע, כי תענוג האדון הוא תענוג שלו (ראה קונטרס עץ החיים ספי"ט, ד"ה אחרי ד"א תלכו תרס"ו ועוד) ותענוג האדון בזה עמוק הוא ביותר דוקא בלמוד התורה בארמ"צ, כי בענין עבודת הבירורים יש מקום בשכל שצ"ל הירידה למצרים וכנ"ל, משא"כ ת"ת שלכאורה הוא היפך השכל גם שכל דנה"א, אלא שהוא מעצה עמוקה של האדון גילוי העצמות (אור תורה ד"ה ידוע תדע), וע"י מדת יהודא גם להעבד תענוג עמוק ועצמי בזה, ולכן ע"י ת"ת במצרים דוקא הוא מבחר שני חייו.

בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה.

הרב מנחם שניאורסאהן

יו"ר ועד הפועל

רנט

מהעתק המזכירות.

כבוד.. גאלדשטיין: לאחר שניצל מהמלחמה ובא לפריז וסידר שם שיעור בדא"ח וע"ז מבאר כאן את מעלת תלמוד תורה במצרים דוקא.

נוסח דומה גם למהוורמ"ד שו"ב, ומתחלת:

מכתבו ממקום מגורו החדש הגיעני, ות"ח עליו.

בודאי משתדל כפי יכולתו ע"ד הפצת דא"ח ועניני חנוך ביר"ש בכל אופנים האפשריים או בחשאי או בגילוי, ובפרט אשר ישנם שם בני תורה, וידוע משל רז"ל בזה (שבת לא, א) אשר צ"ל עירוב קב חומטין, ואין אתנו יודע מי הוא השליח בזה לכל מקום ומקום, ואף אם לפעמים אינו מרגיש כל תענוג בעבודת העירוב ובפרט אם גם האויר מנגד לזה, הרי אין התענוג עיקר, ואם יזכה הרי ג"ז סופו לבוא.

במכתבו.. ה'תש"א: אג"ק שלו ח"ה אגרת א'תנא.