ספריית חב"ד ליובאוויטש

רסד

ב"ה יום ה' כ"ג שבט, תש"ז

כבוד הוו"ח אי"א נו"מ וכו' התמים... שי'

שלום וברכה!

במענה על שאלתו וזה תוכנה:

א) מצאתי מחלוקת בענין הזווגים, אשר לפ"ד החוקרים יש בזה בחירה חפשית ולפ"ד המקובלים הוא בגזירה. ושאלתי איך היא הכרעת תורת החסידות בזה.

ב) משמע בכ"מ בדא"ח שענין זה הוא בגזירה. וא"כ מהו פעולת ההשתדלות בזה האם זהו רק עשית כלי והלבשה בטבע.

והנה לא ציין במכתבו המקומות ששם מצא את כהנ"ל. גם לא זכר החילוקים שיש בשתי שיטות הנ"ל בכל אחת מהם גופא, ואשר שאלתו הראשונה נוגעת בהלכה למעשה ונפסק כבר הדין בפוסקים.

ואבוא בהצעת השיטות בזה ובמילא יבואר כהנ"ל.

* * *

בענין הזווגים אם הבחירה חפשית בהם לגמרי או במקצת או כלל לא, מצינו בזה כמה חילוקים ושיטות, ובכללות מיוסדים הם ותלוים באופן פירוש דרז"ל במו"ק (יח, ב) סוטה (ב, א) סנהדרין (כב, א) ב"ב (יב, ב) בראשית רבה (ר"פ ס"ח) זח"א (צא, ב. רז, ב.

רכט, א) זח"ב (קע, ב) זח"ג (רפג, ב) ועוד (מציינים למדרש תהלים אבל אינו תח"י לעיין בו).

* * *

והשיטות בזה:

א) ב"ק גוזרת בת פלוני לפלוני ואין רחמי אחר מועילים אלא

שישאנה - האחר - למשך זמן מה אבל לא יבעלנה ואח"כ מגרשה או מת ונישאת למי שנגזרה לו (ס' חסידים סי' שפג) - והנה אף שלא פי' בס' חסידים באיזה זיווג מדבר, בכ"ז כדי שלא להרבות מחלוקת בין הסוגיא דמו"ק וסוטה, י"ל דכוונתו הוא דוקא בזווג ראשון.

ב) תפלת אחר מועלת שישאנה ויבעלנה אבל סו"ס מתגרשת או מת בעלה ונישאת לבן זוגה (שם לפי' ראשון של אזולאי*, ר"ן במו"ק).

ג) ב"ק גוזרת, אבל התפלה יכולה לבטל הגזירה לגמרי (רש"י על הרי"ף במו"ק, מדלא פירש שאינו אלא לזמן. תוס' סנה' כב, א מדמדמה לה להפיכת הולד מזכר לנקיבה דלגמרי הוי. וכ"מ דעת הצ"צ בחי' על הש"ס מו"ק).

ד) בחירה חפשית היא לישא או לא, אבל אם בחר לישא נגזר מהב"ק שתהי' בת פלונית, ואחר ברחמים יכול להקדימו, אבל אין זיווגן מתקיים כנ"ל שיטה שני' (תשב"ץ ח"ב סי' א).

ה) ב"ק יוצאת כו' אינו ענין של גזרה אלא רק נטי' מצד הטבע, שמצד טבע תולדתו קרוב ונקל הוא שיבחר בבת פלוני מצד טבע שלה אבל הבחירה חפשית הוא בזה (כ"מ דעת הרמב"ם רפ"ח משמונה פרקים שלו, וראה שו"ת שלו סי' קנט).

והנה לפי פי' זה דבת פלוני לפלוני הוא משום קורבתם מצד טבע תולדתם הרי כן צ"ל הן בזווג ראשון הן בזווג שני, ולמה אמרז"ל דזוו"ש הוא לפי מעשיו. - וי"ל דמצד הטבע הי' צ"ל יציאת בת קול גם בזוו"ש, אבל מצד הענין דשכר ועונש נשדד הטבע ואין מזווגין אלא לפי מעשיו (ויש להעמיס זה בל' הרמב"ם בתשובתו הובא בתשב"ץ) אלא שמתחלה גם בזוו"ש צריך להחליט בבחירתו אם חפץ לישא אשה, כי בזה אין שייך הכרח מלמע' כיון שהוא ענין של מצוה גם בזוו"ש וגם אם כבר קיים מצות פו"ר, כי לא טוב היות האדם לבדו (יבמות סא, ב).

ו) כל הזווגים הם לפי מעשיו של אדם, ומשארז"ל דב"ק יוצאת בזווג ראשון, כוונתם על התחברות החומר והצורה, הגוף והנפש (עקדה שער ח' ושכ"ב).

ז) ע"פ המבואר בכתהאריז"ל (ומקצתו הובא ביעב"ץ לסוטה ב, א) בפעם הא' כשבאה הנשמה לעולם ב"ק יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני וכשיגיע זמן לקיחתו - [ועד אז יכולה שתהי' אשת אחר וכמו אורי' ובת שבע (זח"א עג, ב)] - ברגע מזדמנת לו בלי עמל ובלי טרחא, אבל לפעמים לא יזכה ואז אינו לוקח את בת זוגו - [ויכול אחר שאין לו בן זוג לקדמו ברחמים (זח"א צא, ב. רכט, א הובא במדרש תלפיות ענף זווג)] - אמנם מזדמנת לו אשה לפי מעשיו, ולפעמים תתחלף נשמתו (מרע לטוב או להיפך) ויאבד בת זוגו ויקח אחרת לפי שאין זה האיש הראשון. והנה לפעמים יתגלגל כדי ליקח את בת זוגו או שמתגלגל לסבות אחרות ויש לו זכיות רבים שמגלגלים גם בת זוגו עמו, אבל כיון שחטא והוצרך להתגלגל יש לו מקטרגים המונעים לו מאותו זווג וקשה לזווגם כקרי"ס (שער הגילגולים הקדמה ח' כ', ס' הגילגולים פי"ג ל"ת וס' הלקוטים תהלים מח) ואם לא נתגלגלה בת זוגו, מזווגים אותו עם מגולגלת שגם לה אין בן זוג, ולכן קשה לזווגם כיון שמשונים בטבע (ס' הליקוטים פ' ויצא) אבל צריך שתהי' קרובה אליו מצד שרשם (ס' הגילגולים שם) וי"א שאם אין מגלגלין את הנ"ל לוקח אשה כפי השתדלותו בסוד וחטפתם לכם מן הכרמים איש אשתו (בני אהרן על ש' הגילגולים הקדמה ח' בשם רבנן קשישאי דמטו בה בשם האריז"ל).

* * *

המורם מכל השיטות הנ"ל דבכל הזווגים יכול אחר לקדמו. ונפסקה הלכה למעשה דבכל אופן שיהי' מארסין נשים בחוש"מ מטעם זה, ובמילא יש מקום להשתדלות.

* * *

בסו"ס אוה"ת להצ"צ פי' מארז"ל דב"ר רפס"ח דזווגו של איש הוא מהקב"ה בשני אופנים, והאופן הא' י"ל כוונתו, כי אין הל' ברור לדכוותי, דיש בחירה אם לישא אבל מלמעלה הוא מי היא בת זוגו, ועדמ"ש בתשב"ץ כנ"ל, ופי' באופן השני שהזווג הוא ע"ד בני חו"ם דבמזלא תליא ולא בזכותא (לפי מעשיו[)] וא"כ גם בזה מקום להשתדלות, וכמו בבני חיי ומזוני, כי אם אין מזלו כדבעי ח"ו, הרי ע"י זכות גדול משנין המזל (תוד"ה אין שבת קנו, א) ובמזל טוב ג"כ צריך פעולה (ראה שו"ת חת"ס חיו"ד סנ"ב) וזכות וכמשנ"ת בביאוה"ז ס"פ וירא - ולהעיר בביאור נוסף ע"ז בדא"ח בדרך מצותיך מצות תגלחת מצורע, מים רבים פקע"ד ואילך, סו"ס חנוך לנער (ושם בט"ס "וככה" וצ"ל "מים רבים") ועוד.

* * *

ע"ד העבודה נת' הענין דזווג ראשון וזוו"ש וחילוקם בד"ה אנכי דשחהמ"פ אתע"ר, וכללות הביאור דזוו"ר מלמע' הו"ע אתדל"ע שקודם אתדל"ת, גאולה ראשונה, וזוו"ש לפי מעשיו אתדל"ע שאחר אתדל"ת גאולה אחרונה,

בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה.

הרב מנחם שניאורסאהן

יו"ר ועד המערכת

רסד

מהעתק המזכירות.

*) אבל בס' חסידים כת"י פארמא הוצאת מקיצי נרדמים סי' תתשכ"ח מוכח כפי' הב' של האזולאי שהוא שיטה א' הנ"ל.

יו"ר ועד המערכת: קובץ ליובאוויטש.