ספריית חב"ד ליובאוויטש

רסז

ב"ה, א' אדר תש"ז

מחו' הנכבד והנעלה ד"ר א. הילמאן שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מיום י"ג חשון

קראתיו פעם ושתים, אבל איני יכול להסכים לחלוקת הסוגים שעושה, כי אינה מתאמת לנקודת מבט הדת וההלכה בכלל ולדברי התניא פל"ב בפרט.

בהלכה "אבן הבוחן" העיקרית היא טעם ואופן עשית העבירה, אם לתיאבון ובדרך עראי או להכעיס ובקביעות, ולא מהות העבירה עצמה.

דוגמא לדבר מזמננו זה: האמר אמת שיש אלוקה יחיד - (ובמילא מקיים האומר את התווהמ"צ) אבל אומר שאינו לבדו ראשון כי יש שם חומר ראשון קדום וממנו ברא העולם ה"ז מין, כעוע"ז (וצע"ק ממו"נ ח"ב פכ"ה דמשמע שאין זה שניות), אף שבלשון בנ"א אינו נקרא משומד, וקל ממנו, אף שקורין אותו משומד, מי שרשם עצמו לאינו יהודי ח"ו לתיאבון ואח"כ חי חיי הפקרות לתיאבון כי אין מי שיוכיחו לתקן עותתו, המקורים לזה יעויין ברמב"ם הל' תשובה פ"ג, בנ"כ שם ועוד, וכמש"נ במכתבי הראשון.

עוד דוגמא מאן דשבק היתרא ואכל איסורא מותר להלוותו ברבית. מי שנשבה כשהוא תינוק לבין העכו"ם ואינו יודע מתורת ישראל כלל אסור להלוותו ברבית (יו"ד סקנ"ט) . - (החולקים בזה הוא מטעמים צדדיים) -

ובנוגע למ"ש בתניא, הנה אם להשתמש במושגים שבמכתבו ולחלק לג' סוגים דוקא, תהי' החלוקה: א) אלו שמצוה לאוהבם ואין שם שנאה כלל (מקיימי תומ"צ, חפשים שאינם בסוג ג' ואינם מקורבים אליו כלל, עד שאין שם מקום למצות הוכח תוכיח).

ב) אלו שצ"ל להם שנאה וגם אהבה (המקורבים אליו והוכיחם ואינם שבים).

ג) רק שנאה (מינים ואפיקורסים וכמו שנתבאר מהותם ברמב"ם שם ועוד).

וכללות החילוק בין החפשים שבסוג א' וג' הוא: לתיאבון או להכעיס, זאת אומרת שכל הנכנסים בסוג ג' הם - להכעיס (אם יש עתה מומר להכעיס להעיר ב"ח יו"ד סו"ס שם. הרד"ק בית חדר. שו"ת מהר"ש הלוי יו"ד סי' כט).

(ומ"ש ברמב"ם שם ה"ט מומר לכל התורה כו' בשעה שגוזרין שמד כו' - כבר ציין באור שמח לרש"י ע"ז נד, א, וברש"י שם מסיים: אחרי שרואה את ישראל ידם מטה נוטה לבו לע"א, וצע"ק ממ"ש בלח"מ שם, כן מ"ש ביו"ד סו"ס קנ"ח בהג"ה: מומרים כו' ה"ה כמו מומרים להכעיס, מדבר במומרים סתם שצריך עדיין לברר מהותם יעוין תוד"ה אני ע"ז כו, ב).

ואבוא עתה לראיותיו במכתבו.

א) בנוגע לסוג הג' אומר בתניא אין להם חלק באלקי ישראל - ע"פ הנ"ל מובן דלא כל הנק' משומדים, בלשון העולם, נכנסים בכלל זה, ולא כל הנכנסים בכלל זה נק' עתה משומדים, וראה ברמב"ם שם: והמינים כו' האומר שאינו לבדו ראשון כו' אפיקורסין כו' המכחיש נבואתו של משה רבנו כו' הכופרים בתורה האומר שאין התורה מעם ה' אפילו פסוק אחד. - שכל אלו לא יקראו עתה משומדים.

ב) בתניא מצטט לר"פ ט"ז בשבת ושם מדבר במתנכרים, - הנה ר' טרפון ור' ישמעאל מדברים שם בנוצרים שבימיהם היינו הנוצרים הראשונים (יעויין בערוך השלם מע' און, בי אבידן שהובא שם מה שנשמט ע"י הצענזור ומוכח כנ"ל), והנה כת זו בעת ההיא לא חפצו להבדל מעם ישראל ואדרבה דברו בשבחו (ועד שבא שאול מתרשיש הרי גם לא רצו לדבר עם הנכרים) חשבו עצמם מבני ישראל בכל הענינים נהגו במנהגיהם לרבות למוד התורה וקיום המצות ברובם המכריע והיו מבזים את אמונת הפסילים היינו הדת השלטת אשר בעת ההיא, וכידוע, וראה בשבת בסיום הסוגיא שם: אנא לא למיפחת מן אורייתא דמשה אתיתי כו', אלא שהי' בהם ענין של ע"ז (וצ"ע איזה) והיו מלעיגים על אחדות מדרז"ל (ראה בהשמטת הש"ס הובאו גם באוצר ישראל מע' ישו) - זאת אומרת אשר לא היו משומדים, כמו שמפרשים עתה מלה זו, אלא ישראלים חפשים, עוברי עבירה, מינים.

ג) המינים שבש"ס שבת שם קאי על הנוצרים - אמת כן הוא וכנ"ל, אבל א) אין הנוצרים שבעת ההיא מתאימים למושג משומדים אשר בזמננו, וכנ"ל, ב) רבנו אם הי' מפרש בש"ס (שבת שם) מינים - משומדים, הי' כותב בתניא "משומדים" או "מומרים" או מי שנהפכו לדת הישמעאלים וכיוצא בזה כנוים הרגילים במקרים אלו מפני הצענזור, ולא הי' משתמש במלה שנתפרשה בכ"מ בספרות ההלכה באופן מדויק אי מתאים לכוונה הנ"ל, ג) רבנו בתניא מוסיף גם את האפיקורסים, ועכצ"ל שהוא מדבר, עכ"פ, בשני סוגים.

ד) בחו"מ סתכ"ה כ': אפיקורסים מישראל והם משומדים - ולא עוע"ז - איני יודע מה ראי' היא זו ומאי נפ"מ לעניננו כיון דממשיך שם: או העושה עבירות להכעיס אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס - גם פשוט אשר בש"ס וראשונים משומד במובנו הפרטי היינו העובד ע"ז אף ש בכל שאר הענינים אינו נבדל ככל וכלל מבנ"י (אלא שכשהתחילו להכריח ולגזור לא על ע"ז בפני עצמה אלא על הכניסה לדת השלטת ולהיות לאחד מעם הארץ, נשתנה מעט מעט תוכן תיבת "משומד", עד שנשאר בה החלק הבולט ביותר, היינו שהוא פורש מבנ"י, חי רק בסביבת עם הארץ, אינו מציר וסובל בצרות ישראל וכו'), - ואפילו בזה יש מפקפקין יעויין בערוך השלם מע' מד ג' ומע' משמד,

- באר הגולה בחו"מ סתכ"ה אות פ' ז"ל: ל' הרמב"ם שם פ"ד ה"י מברייתא פ"ב דע"ז דכ"ו ע"ב וסוגיא דגמרא שם ויש נ"א בב"י והעתקתי' בי"ד סקנ"ח וע"ש, עכ"ל.

ה) בשו"ע רבנו הזקן הל' מציאה ופקדון סל"ט כ': ה אפיקורסים הם הכופרים בתורה, ובהל' נזקי גוף ונפש סי' י': וה מינים מישראל הם שכופרים בתורה - וכנראה כוונתו שא"כ ראי' [ש]אין להבדיל בין מין ואפיקורוס, - והנה פשוט אשר בהל' נזקי גו"נ טה"ד הוא וצ"ל: והאפיקורסים, וכמוש"כ בהל' מציאה ופקדון ובכל המקומות שצויינו בתור מקורים להדין בהל' נזקי גו"נ, ומוכרח גם מסגנון הסעיף גופא "ואכל האיסור להכעיס ה"ז מין וה מינים מישראל הם כו'" כפל לשון אי מובן, אבל פשוט אם צ"ל כנ"ל "ה"ז מין והאפיקורסים מישראל", גם מוכרח מקונטרס אחרון שבסעיף זה שכותב דל"ד ל אפיקורוס דהכא".

ו) בענין "משמד" שבש"ס וקלקולי הצענזאר בזה יעוין בעה"ש מע' משמד וכנ"ל.

ז) ע"ד הספר (באנגלית) על בראשית, הנה הוא תערובות טוב וטעיות, יש בו כמה ביאורים ורעיונות מפתיעים בחידושם, אבל גם ענינים שאינם אמתיים, המחבר לא הסכים לשינויים, וכיון שהטוב הוא מרובה והעיקר אשר במצב ההוה פה במקצוע תעמולת המיסיונרים (מכת מדינה כאן) יכול לשמש כלי זיין טוב נגדם נחלט להו"ל, ובמשך השנים שעברו מאז השפיע הספר בחוגים שונים לקרבם לאהבת התורה והיהדות ולעורר בהם חשק להעמיק בלימוד התורה, הספר נמצא למכירה אצל מחברו ומחירו שבע דולר אם רוצה לקנותו יודיעני ואצווה לשלחו לו.

באיווי כ"ט ובפ"ש כב"ב יחיו

הרב מנחם שניאורסאהן

יו"ר ועד הפועל

רסז

מהעתק המזכירות.

ד"ר א. הילמן: אגרות נוספות אליו - לעיל רמד, ובהנסמן בהערות שם.

במענה על מכתבו: הערות לאגרת רמד דלעיל, בהן רוצה לחלק את שלשת הסוגים שבתניא פל"ב: א) יהודים דתיים. ב) יהודים חופשיים. ג) משומדים.

באוכ הגולה: במכתבו הנ"ל כותב "כדאי... לשים לב כי חסרה שם לגמרי האות פ' בדפוסים שלנו".

הספר (באנגלית) על בראשית: דעי בייבל אנאוטורייזד. אודותיו - אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ט אגרת ב'תשסז, ובהנסמן בהערות שם.

* * *

בימים הקרובים לכתיבת האגרת שלפנינו נסע כ"ק אדמו"ר שליט"א לפריז, לפגוש את אמו הרבנים ע"ה שהגיעה לשם, לאחר שניצלה מרוסי', בדרכה לארה"ב.

כ"ק אדמו"ר שליט"א שהה שם עד שלהי סיון, שאז חזר, עם אמו הרבנית ע"ה, לארה"ב.

על שהותו שם ראה מבוא לאג"ק ח"ט ע' 14-15. כפר חב"ד י"א ניסן תשמ"ז ע' 61. ממשך שהותו שם, יותר משלשה חדשים, הגיעה לידינו רק האגרת שלאח"ז.