ספריית חב"ד ליובאוויטש

רצג

[שלהי תש"ז]

מחו' הנכבד והנעלה ד"ר א. הילמאן שי'

שלום וברכה!

איזה חדשים הייתי באירופא ובמשך זמן זה נתקבצו פה כמה ענינים נוסף על העבודה הרגילה וזה גרם לאיחור גדול במענה על המכ' שנתקבלו אלי, וגם בהם הוכרחתי לתת דין קדימה לאלו הנוגעים למעשה בפועל בעבודת מל"ח, מחנה ישראל, או קה"ת. ואת כבו' רוב הסליחה על אי כתבי ע"ע.

ובנוגע להערותיו:

א) במה שאומרים: ברוגז רחם.. עקדה.. תמימות תזכור הוא כנגד אברהם יצחק ויעקב, וא"כ מה פי' ההוספה ברוגז אהבה תזכור.

וי"ל בשתים: א) במושגי הקבלה, דמזכירים כאן כללות הספי', וכפי דרישת הענין מצד החסד שבהם. וזהו רחם בגימט' אברהם כמ"ש בכ"מ - קו הימין. עקדה - קו השמאל, כמו שהוא נעקד ונכנע ע"י קו הימין, שזהו ענין עקדת יצחק ע"י אברהם כמבואר בל"ת להאריז"ל ס"פ וירא ועוד. תמימות - שיעקב קו האמצעי נק' תם מצד הטוב שלקח (שם ר"פ תולדות). אהבה - ספי' המל' שהיא המשלמת את הספירות. והוא מכוון למש"נ וזכרתי את בריתי יעקב.. והארץ אזכור.. בהיותם בארץ אויביהם (ברוגז) לא מאסתים וגו'. ב) מיוסד על הנ"ל וקרוב אל הפשט: שמתפללים שברוגז יזכור האבות וזכות כללות עם ישראל ואהבה שאהבם, ועפמ"ש בזח"א קצו, ב דא כנס"י (והענין אחד וכידוע שייכות כנס"י וספי' המל').

ב) במה שאומרים בתפלה וקדוש "את יו"ט מק"ק הזה זמן.. מק"ק". למה כופלים מק"ק.

י"ל בתחלה מבאר גודל הענין שניתן לנו חג פ' יו"ט מק"ק זמן חרותנו ואח"כ מפרש טעם המק"ק שהוא זכר ליצי"מ, ומק"ק השני נמשך למטה.

ג) מ"ש בקובץ שקודם "מה נשתנה" מנהג בית הרב לומר גם מי שאין לו אב "טאטע איך וויל בא דיר כו'" - לא שמעתי בזה לא טעם ולא מקור.

ומה שנ"ל, שהוא מפני מכבדו בחייו מכבדו במותו, וכנפסק הדין בשו"ע יו"ד סר"מ (וראה ג"כ זח"ג ס"פ בחוקותי ובמקומות שציין בנצנוצי זהר שם).

רצג

מגוכתי"ק 0עבור המזכיר שיעתיק במכונת כתיבה).

ד"ר א. הילמאן: אגרות נוספות אליו - לעיל רמד, ובהנסמן בהערות שם.