ספריית חב"ד ליובאוויטש

ש

ב"ה, ער"ס תש"ח

כבוד הרה"ג והרה"ח הוו"ח ורב פעלים

מוהרא"א שי'

הכהן

שלום וברכה!

במענה על מכתבו ממחרת יוהכ"פ, וכיון שאין הזמן גרמא להאריך אבוא בקצרה:

א) מ"ש במכתבו דהא דיום א' דר"ה הוא דינא קשיא אינו בגדר מדות, שדוגמתן ז' ימי הבנין, תמהתי איך אפ"ל כך בשעה שהש"ס, הזהר, פע"ח, ספרי מוסר וכו' מלאים מזה שר"ה ובכלל עשי"ת הם ימי המשפט ויושב על כסא דין והעולם נידון וכו' וכו'.

ובפע"ח שער ר"ה פ"א-ב: וביום א' דר"ה ננסר מרישא דז"א עד הת"ת שלו ועד בכלל ולהיות נוטלת ביום זה כל הנסירות הללו לכן הוי דינא קשיא.. כוונת הנסירה.. לתת דינין שבז"א אלי'.. דינין דדוכרא תקיפין ברישא ולכן יום א' נקרא דינא קשיא. ועוד בכ"מ בסגנון זה.

ב) מה שהביא ראי' לדבריו מהא שבר"ה הוא בנין המלכות, אדרבה מכאן ראי' להיפך, וכידוע דבנין המלכות הוא מהגבו', אלא ששרשם מלמע' מעלה.

ג) הביא ראי' ממה שביום דינא קשיא הוא העלי' בפנימיות וביום דינא רפיא בבחי' חיצוניות. וכנראה ראיתו הוא דא"ת דדינא הוא כפשוטו גבו', הרי איפכא מסתברא.

אבל ז"ל הפע"ח שר"ה פ"ד: והענין כי ביום א' עדיין העולמות אין יכולים להכלל רק הפני' לבד ולכן הוא דינא קשיא, אך ביום ב' אז מתבסמין כל העולמות.. תחלה צריך לכלול פנימיות ואח"כ ביום ב' אז נכללים גם העולמות.

ד) מביא ראי' ממה שבר"ה נמשכת המל' ממקורה למע' מע', ואז נמשך אור חדש שעדיין לא הי' מעולם כו'.

אמת כן הוא אבל לא מפני זה דר"ה הוא דינא קשיא. ואדרבה כהנ"ל נעשה ע"י התקיעות שהם ממתיקין הדינים. (וגם הנ"ל נעשה ע"י גבורות דשם אלקים דוקא. יעוין לקו"ת ד"ה שוש אשיש תוך פ"ד. ויש ע"ז משפט וכידוע בפי' משפט לאלקי יעקב, אלא דמשפט איהו רחמי דע"י התקיעות יושב על כסא רחמים).

ה) מקשה על דברי ממה שר"ה הראשון - יום ברוא אדה"ר - הי' ביום ואו. הנה גם לולא מה שכתבתי צריך לתרץ זה, כי הרי בודאי הכלל לא אד"ו ראש יש לו טעם בנסתר, וכמו שאר עניני התורה, וא"כ איך איקלע ר"ה הראשון ביום ואו.

ומה שנ"ל הוא, כי אף דגם בר"ה הראשון נאמר הל' דינא קשיא (פע"ח שם) בכ"ז אינו דומה לדינא קשיא דר"ה אשר משם ואילך: א) בברוא אדה"ר, היינו קודם החטא, הי' מצב העולמות והספי' למעלה מכמו שהם עתה (ל"ת להאריז"ל ס"פ בראשית ופע"ח ש' השבת פכ"ג) ובמילא אין הדינים קשים כ"כ. ב) עוד הוכחה דאז לא היו הדינים קשים כ"כ, מהא דאז נעשו כל הענינים מצד כי חפץ חסד הוא ועתה יש דין ומשפט ובאתדל"ת תליא מילתא (ולכן אומרים שהוא רק זכרון ליום ראשון. לקו"ת ד"ה והי' ביום ההוא יתקע ספ"א). וכיון שעכ"פ גם בר"ה הא' דינים הם לכן לא חל ר"ה הראשון ביום א"ד שהם מקו הימין. אבל בהיות שאינם קשים (ואולי כדי להורות על חילוק דר"ה זה משלאחריו) חל ביום וא"ו שאינו מקו הימין אבל נוטה אליו.

ועוד בה שלישי': הטעם שעתה אין חל ביום וא"ו, עפמ"ש במכתבי הא', הוא מפני שנכלל בו יום ב' בכי טוב מאד, אבל מה שנכלל יום ב' בכי טוב זה נעשה רק ע"י ואחרי בריאת האדם, מתאים לפשוטו של מקרא, ולכן אין טעם זה שייך בר"ה הראשון.

ו) כתב לתרץ דברי הרמב"ם בקדה"ח (פ"ז ה"ז) ע"פ מ"ש בתשב"ץ דמטעם ירקי ומתיא אין מספיק לדחות המועדים אבל די הוא לקבוע ימי הדחי' לאד"ו -

הנה אני לא עמדתי כלל במכתבי ע"ז שהרמב"ם לא נקט טעם הש"ס. כי אף שהתשב"ץ אינו תח"י אבל ע"ד הנ"ל מבואר בפי' הר"ח בר"ה ובפי' היד על אתר (וכן מתרץ דברי הרמב"ם בס' בינה לעתים להרב גינזבורג, אף שלא זכר את התשב"ץ). ומה שכתבתי הוא רק העתקת השגת הראב"ד, דהרמב"ם מתחיל "מפני מה אין קובעין..

באד"ו" וסו"ס לא פירש "מה חטא אד"ו.. ומה זכה בגה"ז" וע"ז אין לתרץ דסמך שיודעים הטעמים המפורשים בש"ס כי הוא היפך דרך הרמב"ם בכ"מ להביא דוקא המפורש בש"ס וכידוע בכללי הרמב"ם.

ועוד דא"כ "לא נהג זה המחבר מנהג חכמים.. החל בשאלות וקושיות והניח הדבר בקושיא" (ל' ההשגות תשובה פ"ה). משא"כ לפמ"ש שהטעם הוא שלא רצה הרמב"ם לגלות אפילו ברמיזא מחכמת הקבלה מתורץ הנ"ל.

ובזה יש לתרץ גם השגת הראב"ד בהל' תשובה הנ"ל. כי גם שם שתק הרמב"ם מטעם זה.

ומדי דברי מכלל לא אד"ו ראש, אעיר אשר לדעת רה"ג הובא בפי' ר"ח (שבת קט"ו, א; ועייג"כ סוכה מג, ב) הוא הללמ"מ! (ועיין בפי' היד שם בפי' הר"ח בר"ה בשאלתות פ' ויקהל) פי' כלל זה ע"ד הסוד - בהגהות הרמ"ז סו"ס מבו"ש - דפוס ירות"ו - ס' קע"ח.

ז) כתב להעיר דבש"ס נמצא י"פ "גדולה תשובה" ח' בגלוי וב' בסתר. וצ"ע בכוונתו כי ביומא (פו, א ושם) לבד, ע"פ גירסת הע"י נמצא יו"ד פעמים ולא ט'.

ולהעיר מה שצע"ק דבסוף ס' ראשית חכמה מונח כל המאמרים גדולה "שבכל הגמרא" שבתשובה ואינו מביא אלא ארבעה - וכן העתיק במדרש תלפיות - (ומהם א' שאינו בש"ס "שמקרבת את הרחוקים").

ח) בל' עשרת ימים שבין שכולל גם הגבולים ראיתי להרב נאה בספרו "שעורי תורה" מהדב"ת (ספר מיוחד במינו, וראוי לתשומת לב), ע' ר"י (ממאמר רז"ל, ר"ה [ו, ב], אין בין עצרת לעצרת ואין בין ר"ה לר"ה אלא ד' ימים, דכולל אחד מהגבולים).

בברכת חג שמח וכט"ס

הרב מנחם שניאורסאהן

יושב ראש ועד הפועל

ש

מהעתק המזכירות.

מוהרא"א: יאלעס. אגרות נוספות אליו - לעיל קעו, ובהנסמן בהערות שם. מ"ש במכתבו: בהמשך לאגרת רחצ דלעיל.

י"פ "גדולה תשובה": א' בר"ה יז, וט' ביומא פו. וע"ז משיב כאן שביומא יש י"פ, וא"כ יש בס"ה י"א.

יושב ראש ועד הפועל: מל"ח.