ספריית חב"ד ליובאוויטש

שכה

ב"ה כ"ח טבת, תש"ח

כבוד הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהורמ"מ שי'

שו"ב

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מ"ש

(א) בשמות רבה (סוף פ"א ופי"ז, ג): אל המשקוף שאברהם גדול בגרים וכשם שהמשקוף גבוה כך הי' גדול שבאבות ואל שתי המזוזות בזכות יצחק ויעקב,

והעיר שהוא היפך המבואר בכ"מ שאברהם הוא קו הימין יצחק קו השמאל ויעקב קו האמצעי המחבר אותם.

והנני להעתיק מ"ש אדמו"ר הצ"צ בד"ה מזוזה מימין (נדפס בס' אור התורה ד' שכח, א) ובמילא יובן הנ"ל. וז"ל הצ"צ שם ס"א: וברבות בא פי"ז אמרו אל המשקוף בזכות אברהם ואל שתי המזוזות בזכות יצחק ויעקב. והרמ"ז אמור דצ"ה סע"א פי' המשקוף ושתי המזוזות הם כח"ב שבמל' הנמשכים מתנו"ה דז"א כו'. ולפ"ז הי' ראוי לומר דשתי המזוזות הם אברהם ויצחק שהם ב' קוין כו' והמשקוף הוא קו האמצעי ת"ת בחי' יעקב כו'. ואפ"ל ע"ד שאברהם נק' האדם הגדול בענקים כו' היינו א"א שנק' עתי' סבא וכן אברהם הוא סבא ליעקב שהוא ז"א. ויצחק אביו הוא אבא וכמו שיאמרו ליצחק כי אתה אבינו. וגם בד"ה וישב כו' פי' מגורי אביו היינו ח"ע שנק' אביו. ואף שיצחק הוא דין הרי החכ' נק' דין לגבי הכתר. לכן אברהם נק' משקוף שהוא הכתר ויצחק ויעקב שהם אבא וז"א הם ב' המזוזות. עכ"ל השייך לעניננו.

נמצא דבאבות, וכן בהרמז שעליהם, המשקוף וב' המזוזות, יש להבין חילוקם מצד שתי בחינות: א. באורך. סדר הדורות שזה למעלה מזה, שאז המשקוף, מצד שהוא גבוה ולמעלה מהמזוזות, רומז על אברהם בבחינתו שהוא גבוה מיצחק ויצחק מיעקב, היינו א"א חכמה וז"א (וי"ל דגם במזוזות מזוזת ימין, דקאי ע"פ בחינה זו על יצחק, קודמת גם בזמן לזו של שמאל, וע"פ דרז"ל במצות מזוזה - יומא יא, ב - כרעא דימינא עקר ברישא ). ב. ברוחב. ג' קוין, ואז המשקוף קאי על יעקב וכנ"ל.

ומ"ש במגן אבות ד"ה מזוזה מימין רס"ג, דארכבי אתרי רכשי ומצרף ב' בחינות הנ"ל ביחד, י"ל שקיצר בלשונו, או יותר נכון, דנשמטו איזה תיבות. וע"פ שלשה עדים יקום דבר: א) מאמר הצ"צ הנ"ל אשר המאמר במג"א מיוסד עליו. עיי"ש. ב) בס' שמות להצ"צ (באוסף הכת"י לכ"ק מו"ח אד"ש) עה"פ שמות יב, כב סק"ד וז"ל: כשהגיע זמן יצי"מ נאמר מדלג על ההרים אלו אבות ג' קוין כו' ימין ושמאל והמשקוף שעל גביהן זהו שרש קו האמצעי כו' בריח התיכון כו' במדרש פ' בא כו' המשקוף הוא אברהם כו' גדול שבאבות והיינו מצד שרשם בחג"ת דעתיק כי חסד דע"י מלובש בגלגלתא דא"א כתר שבכתר זהו המשקוף כו' והוא בחי' אברהם ויצחק הוא גבורות דע"י המלובש במו"ס ויעקב ת"ת דע"י בחי' קרומא דאוירא. ג) מ"ש בסי' מהרי"ד (לנכד הצ"צ) בפרשה א' דק"ש עה"פ וכתבתם, וז"ל: וברבות פ' בא אמרו אל המשקוף בזכות אברהם כו' והם כח"ב שבמל' הנמשכים מתנ"ה דז"א ואברהם ויצחק ב' קווין חסד לאברהם ופחד יצחק כו' והמשקוף קו האמצעי ת"ת בחי' יעקב. ומה שמרע"ה הפך הסדר ואמר והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות איתא ברבות פ' שמות משקוף זה אברהם בחי' כתר ויצחק אבא חכ', שהחכ' נק' דין לגבי כתר ויעקב ז"א ת"ת. עכ"ל לעניננו.

ועד"ז צ"ל גם במג"א.

(ב) שואל מהו ביאור ענין י"ב גבולי אלכסון למעלה, כי ענינם בעבודה בנפש האדם נת' במג"א ח"ד ד"ה יבוא זה.

והנה לא ביאר ברור מה היא כוונתו בכתבו "הענין למעלה". וכנראה שהוא בהמשך למ"ש בדרוש הנ"ל בביאור חו"ג שהוא כשהנהגת העולם היא ממדת החסד לבד או גבו' לבד. והשאלה: א"כ מהו בזה י"ב ג"א.

וזה מובן עפמשנ"ת ענין שיתא אלפי שנין דהוה עלמא שהם כנגד ששת ימי בראשית שכל אחד מהם שייך למדה אחת שבאלף הא' האירה מידת החסד (דז"א שהיא כלי לחסד דא"א. כמשנ"ת בזה בד"ה וכל העם רואים רס"ה). ולכן ניזונו בחסדו של הקב"ה אף שהיו מכעיסין. ובאלף השני גבו' ולכן הי' בו המבול כליון לגמרי כו'. ובאלף השלישי תפארת ולכן בו יצי"מ ומ"ת אורין תליתאי. אלף הד' נצח ענף החסד ולכן בו שני ביהמ"ק, אף שהי' ניגוד ע"ז שנאמר על אפי ועל חמתי גו'. באלף ה' הוד סיום קו השמאל כל היום דו"ה אותיות הו"ד, כולו גזירות ושמדות ר"ל. (אבל ע"ז יאמרו אודך ה' כי אנפת בי גו' ואינו כמו המבול שבאלף השני). באלף הוא"ו יסוד התקשרות וגמר המדות כי אז תהי' הגאולה ולולא עונותינו כו' כבר היתה באה וע"ד מרז"ל (סנה' צז, ב).

והנה כ"ז הוא כשההנהגה היא מכל מדה בפ"ע. אבל כשמתנהג מי"ב ג"א, היינו כשהמדה ממוזגת ממדה שבקו ההפכי גם ההנהגה ממוזגת וכמובן.

ועייג"כ בס' המצות להצ"צ מצות איסור גיד הנשה ביאור המדות למעלה. ובס' אור התורה ד"ה ויאמר לו יהונתן וביאוריו, שכנראה ממנו נלקח ד"ה יבוא זה הנ"ל, אלא שבאור התורה הוא בהרחב יותר ובביאור.

באיווי כט"ס.

הרב מנחם שניאורסאהן

תמה אקרא על שכותב אלי על כתובת אחרת. ואם ברצונו שיגיעו מכתביו אלי בעתם, מטובו לשלחם ע"פ כתובת המרכז לעניני חנוך או קהת.

בודאי נודע לו מאשר הו"ל בזמן האחרון ע"י קהת, כמה ספרים בתורת החסידות.

שכה

מהעתק המזכירות.

מהורמ"מ: מרגליות. אגרות נוספות אליו - לעיל קעז, ובהנסמן בהערות שם. בס' שמות: נדפס באוה"ת שמות ע' שיז.