ספריית חב"ד ליובאוויטש

שסה

ב"ה ט"ז אייר תש"ח

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהורי"ד שי'

שלום וברכה!

מוסג"פ קונטרס לל"ג בעומר, ובל"ס יזכה בו את הרבים.

אקוה אשר בעתיד הקרוב יבקרו שלוחינו האברכים הרה"ח וכו' פויזנער ובוימגארטן במדינתו וגם במחנו. ובודאי אך למותר הוא לבקשו לעזור להם ככל יכלתו במילוי מטרות שליחותם, ולא נצרכה אלא לזירוז ולהעדפה בסיוע שיש בו ממש הן מצדו הן מצד כל אלו שיכול כת"ר להשפיע עליהם בזה.

ובמענה על השאלות במכתבו מערש"ק אחרי:

א) במ"ש בהגדה עם לקוטי מנהגים וטעמים ע' 35 - שמקום הדינים הוא בשו"ע ולא בסידור - ומקשה שכמה דינים כתב אדה"ז בסידורו:

הנה הרי סיימתי שם "ורק הנהגות הסדר קמ"ל" - כי בההלכות שבסידור שני סוגים ישנם: א) קונטרסים שלמים שחיבר אדה"ז להכניסם בסידור כחטיבה בפני עצמה. והם פס"ד בקיצור נמרץ בענינים הרגילים ושווים לכל נפש וצ"ל מצויים גם תח"י זה שאין השו"ע באותה שעה על שולחנו. ונק' בשם סדר (כמ"ש בשעה"כ פ"א ס"ד) , או הלכות. וי"ל שגם הל' ברכות כהנים בכלל זה. ב) הנהגות (ולא דינים) בודדות השייכות לאמירת תפלה או ברכה פרטית (עיין בשעה"כ ש כל הל' ק"ש צ"ל נדפסים בריש הס' ביחד).

והנה בהגדה לא כתב אדה"ז קונטרס, כ"א הביא בס' הנהגות הנחוצות לדעת בשעת מעשה. וע"ז מיוסד מה שכתבתי בלקוטי.

ב) העתקתי ב"היום יום" ע' מ"ה שבדק"ח היא לאחר ת"ע - סתם. ומקשה שבשו"ע יש בזה חילוקים.

הנה, ככתוב בהקדמת הי"י, הבאתי שם לא דינים, אלא מנהגי החסידים המיוסדים על מנהגי הנשיאים או על הוראותיהם. והמנהג המקובל הוא כנ"ל - תמיד לאחר ת"ע.

וי"ל בזה כמה טעמים. והמחוור בעיני ד לשיטתי' ג"כ יש כאן. כי מנהגנו להאריך ביותר בבדק"ח - ולא העתקתי ג"ז בהי"י, כי לא שמעתי בזה שעור מסוים. וראה בשד"ח מע' חו"מ ס"ה סקט"ז, שהביא ממגן האלף להל' פסח סי' טו"ב, ששקו"ט בדברי אדה"ז בהנ"ל בקו"א לאו"ח סתל"א.

ג) בתניא ספמ"ב כ' דענין ההשתחואות שבתפילת י"ח אחר קבעמ"ש בדבור בק"ש לחזור ולקבל בפו"מ במעשה. ומקשה דבברכות (כא, א) אמרז"ל דתפלה לית בה מל' שמים.

וי"ל בזה, דהנה בכל מצוה יש ענינים עקריים וענינים טפלים. ובמצות התפלה בפרט עקרה הדבור (ולהעיר מתניא פל"ח). שני' לו מחשבה (עיין קו"א שם ד"ה להבין מ"ש בשה"י). ומעשה שבה הוא רק טפל דטפל. ולכן אמרז"ל דאין בה, בדבור, שהוא ענינה, מל' שמים. וביותר יומתק - דבש"ס מדבר בשייכות לתקנת עזרא, ותקנתו היתה בענינים שבדבור דוקא, כמרז"ל שם (כ, ב) כדאשכחן בסיני עיי"ש בתוס'. ובזה תומתק ג"כ פשיטות תמיהת הש"ס (סוכה כו, ב) לימא קסבר ר"י בעל קרי אסור להניח תפלין.

וא"כ - מה שהשתחואה דשמו"ע ענינה קבעמ"ש אין לזה שייכות כלל לתקנת עזרא.

פנימיות הטעם דאין תקנת עזרא אלא בענינים שבדבור, י"ל ע"פ מרז"ל דקדושת הלשון וקדושת המעור מכוונים זל"ז (בארוכה בר"ח ש' הקדושה פי"א ופי"ז. של"ה ש' האותיות אות ש' ועוד).

בפ"ש כל הדו"ש,

מ. שניאורסאהן

שסה

חלקה נדפס בקובץ יגדיל תורה ירושת"ו גליון כב ע' 9 וחלקה בלקו"ש חכ"ד ע' 400 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מהורי"ד: מהו"ר יצחק דובאוו. אגרות נוספות אליו - לעיל קצו, ובהנסמן בהערות שם.

שלוחינו: ראה לעיל אגרת שכו, ובהנסמן בהערות שם.

כתב אדה"ז בסידורו: ראה גם לקו"ש חכ"ד ע' 68.