ספריית חב"ד ליובאוויטש

שפא

ב"ה י"ט תמוז תש"ח

הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהר"ש שי' שו"ב

שלום וברכה!

חתנו הוו"ח וכו' הרר"י שי' גודמאן מסר לי שאלותיו. ובמענה עליהם:

א) אי' המקום מרז"ל שהובא ברמב"ן עה"ת בראשית ב, ט שלשה אמרו אמת ואבדו מן העולם ואלו הן נחש מרגלים ודואג האדומי.

כנראה מקורו הוא במדרש פרקי רבנו הקדוש פרק השלשה אות מז אלא שגירסת הרמב"ן שונה מגרסתנו אנו כי בהוצאה שראיתי אני (בסו"ס כלבו. באוצר המדרשים לאייזענשטיין) הלשון הוא: ג' שאמרו אמת ואבדו מן העוה"ז ומן העוה"ב ואלו הן מרגלים דואג ובני רמון הבארות.

ולהעיר א) מרז"ל זה מביאו ג"כ אדה"ז במכתבו מג' נצבים תקעא (נדפס בבית רבי פ"כ) אבל א"א לברר גירסתו כי אינו מונה אלא השייך לענינו והוא דואג. ב) אין להקשות על מרז"ל זה ממ"ש בב"ר פי"ט דהנחש אמר שקר דהא והא איתנהו שנטרד מן העולם ע"י אמרו אמת אבל כדי שהסתתו תתקבל אצל חוה אמר ג"כ דברי שקר, ועייג"כ תורה אור ותו"ח ד"ה והנחש הי' ערום.

ב) הוקשה לו מה שבכמה מכ' שראה אין מזכירין יום השבוע כ"א היום בחדש אף שע"פ הרמב"ן (שמות כ, ח) ישראל מונים כל הימים לשם שבת א' בשבת ב' בשבת כי זו מן המצוה שנצטוינו בו (בשבת) לזוכרו תמיד בכל יום,

ולדידי ל"ק: א) כי אפילו לדעת הרמב"ן פשיטא שאין זה ענין שמצותו כל היום כמו ת"ת ובפעם אחת שהזכיר יצא והרי אומר בשיר של יום היום יום א' כו'. ב) לפענ"ד ברור שאין כוונת הרמב"ן לחייבנו למנות בכ"י לשם שבת אלא שאם מזדמן לו למנות מנין ימים שבשבוע ימנה לשם שבת וכמו מצות מעקה וכו', ומש"כ תמיד בכ"י ר"ל לא בשבת או בע"ש לבד, ובזה מיושב ג"כ מה שהמנינים שבתנ"ך הם לא לימי השבוע (ר"ה ג, א). ג) כנראה גם לכתחלה אין נוהגים כדעת הרמב"ן כי הרי בכל אופן אסר מנין ימי השבוע באופן אחר שלא לשם שבת ומעולם לא ראיתי נזהרים מלומר או לכתוב זונטאג מאנטאג וכו'.

נמצאים עתה במחנו השלוחים האברכים הנכבדים אי"א כו' הרר"א משתילים והרר"נ גורארי' שיחיו ובודאי סיפרו לו ע"ד שיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א בגודל ערך ונחיצות נסיעות אלו ובלי ספק אצלי אשר למרות טרדותיו יסייע כת"ר וישתדל שביקור הנ"ל במחנו וסביבותי' יביא התועלת הנרצה במילואו ובכל הפרטים ופרטי פרטים בגו"ר ואין כתבי עד"ז אלא להעדפה.

החותם באיווי כט"ס,

הרב מנחם שניאורסאהן

שוב מצאתי מרז"ל ג' אמרו כו' במחו"ו בקטע הכת"י שנדפס בסו"ס מנוה"מ לר"י אלנקוה (ח"ד ע' 568) וז"ל: ג' שהודו האמת ועברו מן העוה"ז והעוה"ב ואלו הן דואג האדומי ובני רמון הבארותי והמרגלים, ר' מאיר אומר אף בן איש ג"כ עמלקי.

בהערות שם מציין לאדר"נ נוסח B פמ"ה. פרקי רה"ק הוצ' שנבלום (בס' ג' ספרים) כז, א. עקד האגדות הוצ' הורוויץ סי' קלג.

שפא

מהעתק המזכירות.

מהר"ש: קרינסקי. אגרת נוספת אליו - לעיל שסו.

אדה"ז במכתבו: אג"ק שלו אגרת סא.

אינו מונה: צילום המקור שם ע' שצא: שלשה אמרו אמת ונטרדומן העולם ואחד מהם דואג.

השלוחים: ראה לעיל אגרת שעח, ובהנסמן בהערות שם.

במחו"ו: במחזור וויטרי.

מנוה"מ: מנורת המאור.