ספריית חב"ד ליובאוויטש

שפג

ב"ה, כ"ח תמוז, תש"ח

מחו' הנכבד והנעלה ד"ר א. הילמאן שי'

שלום וברכה!

אאשר קבלת מכ' מיום ז' אייר (שהלך בדואר הרגיל), ושמחתי להוודע אשר שלום לו ולכב"ב שי'.

ובינתים בטח הגיעו מכתבי מלפני הפסח, אשר בו הודעתי ג"כ ע"ד קבלת הירחון סיני של אדר תש"ז, ות"ח.

ובהערות על מכתבו וע"ס סעיפיו:

א. מ"ש דבבבלי רגיל הבטוי חזי ובירוש' חמי כ"כ בערכי מדרש לבכר ובערוך השלם סוף ע' חם ג'. וראה שם כמה דוגמאות. אבל לפענ"ד יותר מחילוק זה יש כאן, כי חזי הוא ל"מ: מחזה אחזה. ולהעיר ג"כ ממ"ש בלקו"ת פ' מטות ד"ה עיני כל פ"א.

ב. דהגדה הוא ע"ש והגדת לבנך - ציינתי בהגדה עם הלקוטים שכ"כ באבוד' ועוד.

ואת"ל דהגדה ש"פ פירושו מדרש ש"פ א"כ אין בכלל זה אלא חלק הגדתנו מעבדים היינו עד ונאמר לפניו הללוי'. ולכאורה לא כן משמע בש"ס וראשונים.

ג. שסימני הסדר הם בחרוזים. וכנראה שבזה מסייע לגירסתנו רחצה. ולכאורה אדרבה זהו סיוע לגירסת רחץ, כי אז גם ברך ונרצה נחרזים:

41 42קדש ורחץ 43מרור כורך44

41 42כרפס יחץ 43שולחן עורך44 44

41 42מגיד רחצה 43צפון ברך44

41 42מוציא מצה 43הלל נרצה.44

ד. פסוקי החכם ותם הם בל' יחיד אבל אותו המדבר ברשע בל' רבים.

אולי אפ"ל הטעם כי הסוג דרשע כולל מינים חלוקים בידיעותיהם: חכם, תם ואפילו מי שאינו ידוע לשאול, אשר הצד השווה שבהם היא הרשעות. ובמילא נוסח שאלתם ג"כ שווה: מה העבודה הזאת לכם.

- וראינו במוחש, כי הטוענים בחוזק ביותר מה העבודה הזאת לכם, הם דווקא אלו שגם לשאול אינם יודעים. -

(אלא שלכאורה א"כ הי' "אחד רשע" צ"ל בא לבסוף. וי"ל).

הרב חדקוב שי' העירני שיל"פ טעמו של חילוק הנ"ל, כי רשעים כשמדברים או שואלים ה"ז בבלבול הסדר ובערבוביא (וע"פ פרש"י דברים א, כב) וכ"א נפרד ומחולק גם עם חברו (וע"פ פרש"י בראשית מו, כז).

* * *

בשולי מכתבו שואל במה שהעתקתי פי' הלבוש בזה שביו"ט א"א " באהבה מקרא קודש" כי קבלת מצות יו"ט הי' רק ע"י שכפה עליהם הר - דא"כ א) איך אומרים ותתן ה"א באהבה כו' גם ביו"ט.

והחילוק לפענ"ד פשוט, כי באהבה הראשון נמשך למעלה, לתיבת ותתן, שאתה ה"א נתת באהבה. ובאהבה השני נמשך למטה, שהמקרא קדש קוראים אותו בנ"י באהבה שלהם.

ב) איך מתאים מרז"ל כפה עליהם כו' מכאן מודעה רבה לאורייתא (שבת פח, א) עם העני' נעשה ונשמע (ומלכותו ברצון קבלו עליהם - מדבר בשעת קרי"ס ולא בקבלת עול תומ"צ).

וביאור פנימיות הפשט בזה הוא: האפשריות שלא לקבל התוהמ"צ ישנה רק כ"ז שאינו מכיר בהכרה גמורה בשכל וברגש ובמוחש שהם רק הם תכלית הטוב והעדרם תכלית הרע, וכל מה שמתקרב להכרה זו מתמעטת האפשריות שלא יקבל את התוהמ"צ.

והנה במעמד ה"ס עברו רק נ' יום מיצי"מ, שהיתה ערות הארץ במדות מושחתות וכו' כידוע ועדיין לא הי' שהות שיבואו בנ"י להכרה כזו שהוא מן הקצה אל הקצה לגבי מצבם הקודם. אלא שמלמעלה "כפו עליהם" הכרה זו ע"י שהופיע עליהם אור הכרת האמת עד כדי כך שראו במוחש שהתוהמ"צ הם תכלית הטוב (גם בגשמיות) ובאם לאו אין חייהם חיים (גם בגשמיות). ולכן אמרו בכל לב ונפש נעשה ונשמע. אבל כיון שלא באו להכרה זו מעצמם ובהדרגה, כ"א בדרך מתנה והברקה מלמעלה, הרי אחרי מעמד ה"ס לא נשאר מכ"ז אלא רושם בהעלם. ולכן מכאן ואילך יש מודעה לאורייתא, כי באותו המצב שבו עליהם לקיים התוהמ"צ בפו"מ, עבודה גדולה וקשה היא.

בקצרה: במעמד ה"ס היו כל בנ"י בדרך מתנה מלמעלה קרוב או ממש כנביא בעת הנבואה (ראה זח"ב צד, א. מו"נ ח"ב פל"ב ואברבנאל שם. עבוה"ק ח"ד פכ"ט. עקרים מ"ג פי"א. ועוד ואכ"מ), שרואה מראות אלקים, ומובן שאמרו בחפץ לב ורצון נעשה ונשמע.

אבל כסור הנבואה, אין לתבוע שיוציאו לפועל כל מה שקיבלו ע"ע בעת הנבואה.

וראה תורה אור מג"א ד"ה חייב אינש (דרוש השני) פ"ד.

הפו"ש כב"ב שי' ומאחל כט"ס

הרב מנחם שניאורסאהן

יו"ר ועד הפועל

שפג

מהעתק המזכירות.

ד"ר א' הילמן: אגרות נוספות אליו - לעיל רמד, ובהנסמן בהערות שם.

הירחון סיני: ראה לעיל אגרות שיז. שנ.

רחצה: שנחרז עם מוציא מצה.

יו"ר ועד הפועל: מל"ח.