ספריית חב"ד ליובאוויטש

ח'רעה

ב"ה, כ"ה כסלו, תשכ"ב

ברוקלין.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ רב פעלים וכו'

מו"ה שמעון ישראל שי'

שלום וברכה!

על יסוד מה שכרשום בזכרוני נפגשנו פעם, ועתה הובא לי סידור האריז"ל להר"ש מרשקוב, שכרשום בהקדמה עשה כת"ר בהו"ל שלו,

עלי בזה החובה להביע תקותי חזקה, על יסוד הבטחת חז"ל מצוה גוררת מצוה, שפעולה האמורה בהפצת המעינות, מעינות חכמת האמת בדפוס, ז. א. שמגיע גם חוצה, תהי' לה המשך, כוונתי - בלימוד חכמה זו, חכמת הקבלה פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות ובמכש"כ וק"ו:

ומה בנוגע לכוונות התפלה עשה כו' אשר לאו כל מוחא ולבא סביל דא, והרי לזה זקוקים הן להמוח והן להלב, ועוד דפשיטא שבנוגע לכוונות התפלה מוכרחים ללמוד הענינים, משא"כ להיפך - אפשר ללמוד פנימיות התורה חכמת הקבלה, ו(בלשון הראשונים) להתפלל לדעת זה התינוק (עיין שו"ת הריב"ש סי' קנ"ז).

שאם בנוגע לקיום המצות - צ"ל מקודם לזה לימוד שמביא לידי מעשה, עאכו"כ בנוגע לכוונת תפלה שזקוקים לכמה זהירות בזה, וכמבואר בכ"מ.

ומובן שלימוד הקבלה אינו מספיק בזה ומוכרח לימוד החסידות המבאר הענינים שבקבלה ומפשיט אותם מגשמיותם, כי בלי הפשטה זו, הרי בלשון אדמו"ר הצמח צדק "ציוה הבעש"ט שלא ללמוד ספרי הקבלה (כי בלי ידיעה זו) להפשיט הדברים מגשמיותן, מתגשם מאד ע"י לימוד זה וכו' ואע"פ שדברי האריז"ל הם נאמנים ואמיתיים, וכשקראו שכינה למדת מלכות וכו'", עיין שרש מצות התפלה להצ"צ סוף פרק ב' ושם פרק ח'.

וכיון שלכת"ר השפעה על כו"כ, בודאי שזכות הרבים תלוי בו - להפיץ לימוד תורת החסידות, וכהוראת ימי חנוכה - דמוסיף והולך באור, תורה אור ומאור שבתורה.

לחביבותא דמילתא בקבלתי סידור הנ"ל ציינתי באיזה ענינים עכ"פ בחפזה, וכיון שעסק כת"ר בהכנה לדפוס, מצורף בזה.

בכבוד ובברכה

מ. שניאורסאהן

לסידור האריז"ל - הר"ש מרשקוב. ברוקלין, תשכ"א.

הר"ש מרשקוב - בשה"ג החדש כותב שהוא מתלמידי הה"מ (ולא מתלמידי

הבעש"ט). וצ"ב.

בתחלתו. ב. ע"א כללות תיקון כו': ראה בכ"ז: שער הכוונות תפלת השחר דורש ב-ג. פע"ח שער התפלה פ"א, ה, ז. עולת תמיד ד"ז, ח (בדפוס ירושלים, תרס"ז). נהר שלום מח, א. נד, א ואילך (נדפס גם בסו"ס ע"ח דפוס ווארשא). שמן ששון לשעה"כ שם.

שם ח"ד סדר תפלת שחרית אות ו.

שורה המתחלת כללות לחיצונים צ"ל: לחיצונית

שורה המתחלת מלולא יפנה ציצית תפלין להעיר מברכות טו, א. זח"ג קכ, ב. ב"ח לטואו"ח סו"ס ב.

שורה המתחלת כי בעשי' בעשי' כו' מתערבים טו"ר כו' ביצירה לא מעורבים צ"ע כי (כמעט) בכל מקום מבואר אשר ביצי' מעורבים טו"ר (ע"ח שער מז פ"ד. שמ"ח פ"ג.

מ"ח מס' היכלות הקליפות פ"ד. ובכ"מ). - ורק בע"ח שמ"ג סוף ההקדמה להדרוש כתב שביצירה אינן מתערבים.

וראה ג"כ שער הליקוטים עה"כ וישקף אבימלך.

- בס' טועמי' חיים זכו על הע"ח שמ"ז פ"ד מחלק דכאן בעת הפגם וכאן בעת הזכות. וצע"ג -

והנה גם בס' שרף פע"ח (להר"ר משה מדאלינא, מתלמידי הבעש"ט) ש"א פ"ב בביאור דיפנה כו' כותב "דביצירה אינן מעורבין".

אבל בשעה"כ (הנ"ל ד"ג) כותב בביאור ענין זה עצמו "כי בעש' ויצירה יש תערובות טו"ר". וכ"ה בפע"ח שם פ"ה ופ"ז, ובעו"ת שם.

בסופו. סדר האבילות. שיטה מפיו אין לילך כו'. כ"ה במ"ח מס' גמ"ח ספ"ב.

שיטה הוא. כשהוא בולט בהוריות יג, ב - כתב סתם, אבל כן מפרשו בטעמ"צ להרח"ו ס"פ ויחי. וכ"כ במ"ח שם.

על יסוד מחז"ל בחשיבות דאזנים לקופה נכון: א) עריכת מפתח. וכל הפירוט יותר במפתח - ה"ז משובח. ב) ציון כל הדפים וגם העמודים (חסר זה בתחלת ח"ב, בסוף ח"ג וכו'). ג) ציון זה יהי' בחדא מחתא - מתחילת הסי' ועד סופו. ולא אשר ח"ב וח"ג יתחילו עוה"פ מן א.

ח'ערה

חלקה נדפס בלקו"ש ח"כ ע' 593 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

מו"ה שמעון ישראל: פאזן, ברוקלין. הרב דשאפראן. אגרת נוספת אליו - לקמן ח'שלב.

עלי בזה החובה: בהמשך לזה לקמן אגרת הנ"ל.

הבטחת חז"ל: אבות פ"ד מ"ב.

ומובן: ראה גם לקמן אגרת ח'שי.