ספריית חב"ד ליובאוויטש

ח'רפח

[שלהי חנוכה]

... לההערה בסוף אגה"ק לאדה"ז ד"ה הוכח תוכיח - הרי כמו שרמוז חיצונית דזכור בפנימיותו בתיבות "הכוונה בתפלת השבת", כמו"כ ממש מקום לרמוז חיצוניות דשמור בפנימיותו ע"י שינוי קל מלשונו הק', והוא: "השביתה מדיבורים בעשיות גשמיים", ולא עוד אלא, שכנראה, גם בלא שינוי הנ"ל, זוהי הכוונה, כי מה פי' אחר לענין "דיבורים גשמיים"? וגם ההמשך "כמו ששבת כו'" מוכיח כן.

ח'רפח

האגרת היא אל הג"ר אפרים אליעזר יאלעס, ונכתבה על גליון מכתבו מיום ד' נר רביעי דחנוכה. אגרות נוספות אליו - לעיל חכ"א ז'תתקסג, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ח'שכא. ח'תנד. ח'תריח. ח'תרלז

לההערה: במכתבו: ובדרך אגב אשנה את הפרק (סוף קו"א) שהזכרנו בהיכל הקודש של רבינו הקדוש והטהור [כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע] זי"ע ועכי"א. הלא אדמוה"ז לא בא לחדש או גם לבאר הלכות שבת ומקורותיהן, כי אם להדגיש גודל העון של שיחה בטלה בש"ק, ולזה ביאר מה שידוע ליו"ח כי בכל המצוות יש פנימיות וחיצוניות וגם בשבת כן.

וא"כ לכאורה הי' די להזכיר חיצונית מהשבת (בבחי' שמור) כמו ששבת וגו', ופנימיות של בחי' שמור כמו ששבת וגו'. ואעפ"כ נראה מדבריו הקדושים והמאירים שרצה גם כן להזכיר בחי' זכור וא"כ למה לא התחיל בחיצוניות כמו שנאמר ויקדש אותו ויברך וגו' ואח"כ הפנימית כמ"ש שבת לה"א וכו'. ולפיכך אמרתי בדרך השערה בעלמא, שאדמוה"ז כלל בחכמתו את החיצוניות דזכור בפנימיות דזכור, באמרו: "הכוונה בתפלת השבת", משא"כ בשמור אין השביתה מעשי' גשמיית כלולה בשביתה מדיבורים גשמיים.