ספריית חב"ד ליובאוויטש

ח'שמב

ב"ה, כ"ו שבט, תשכ"ב

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום השלישי.

א) אודות לימוד עניני תורתנו החלק הנגלה ובחלק החסידות, באם פלוני אומר שאין זה פועל בסדר היום שלו, האם כדאי להמשיך.

לפלא הספק בדבר הפשוט, שהרי מצות תלמוד תורה - הוא על כל אחד ואחד מישראל, לא רק צדיק ובינוני אלא גם הפחות מהם ועד למטה מטה, ואדרבה הובטחנו, אשר אפילו מעט אור תורה דוחה הרבה חשך (חשך הקליפות וס"א).

ב) ולכתבו אשר אולי "איידעלע ענינים", להמנע מללמוד עם כהנ"ל.

מה לנו יותר איידעל מהכתוב, בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, ועד"ז - אנכי ה"א וגו', ובודאי שאסור וגם הספק, האם ללמוד פסוקים אלו עם פלוני ופלוני, וק"ל.

ג) לשאלתו במ"ש בתניא פרק כ"ט, ושם הוא למעלה מהזמן וכאילו פגם ונטמא היום ח"ו ממש, שלכאורה עפי"ז מה נפק"מ בין זמנים המסוגלים וקבועים לתשובה, ע"פ הוראת תורתנו תורת חיים - לכל השנה כולה, כיון שכאילו פגם ונטמא היום.

ובכללות אין מובן מה השייכות, שהרי זמנים הקבועים לתשובה פי' - שאז התשובה מתקבלת יותר וקלה יותר. אבל באמת גם בענין הפגם אין קושיא - שהרי מבואר בתניא על אתר שם, שכאילו פגם ונטמא - הוא באותו הדרגא והעולם שלא הגיעה לשם תשובתו או שאינה מספיקה לפי הדרגא שעומד בה היום, משא"כ בהדרגא שכבר עשה תשובה שלימה ונתקבלה.

ד) המבואר באיזה מקומות, שמחשבה מועלת להזולת, האם זה רק לבני מעלה, או גם בנוגע לכאו"א מישראל.

יש ללמוד בזה ממאמר חז"ל בנוגע ללשון הרע דקטיל תליתאי, שהמדובר בזה בנוגע לכאו"א מישראל, והרי מחשבה לא רחוקה היא מענין הדבור, ואדרבה, בכמה פרטים מועילה ופועלת יותר.

ה) אופן התקון בענין הידוע, בזמננו זה, הוא - ענין היסח הדעת, והיסח הדעת אין הכוונה, מלחמה עם המחשבה לא טובה, אלא להסיח דעת ממנה ולהניע את כח המחשבה ולהעסיקו בענין אחר, ומה טוב באותיות התורה והתפלה, אשר אם מעט אור דוחה הרבה חשך, עאכו"כ הרבה אור.

בברכה לבשו"ט

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

ש. מ. סימפסון

מזכיר

נ. ב. בטח יודע ושומר על שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים. ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

ח'שמב

חלקה נדפס בלקו"ש חי"ח ע' 435 חלקה בחכ"ב ע' 304 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

הובטחנו: תניא פי"ב (יז, א).

המבואר: ראה גם לעיל חי"ט אגרת ז'רפא.

ממאמר חז"ל: ערכין טו, ב. רמב"ם הל' דיעות פ"ז ה"ג.