ספריית חב"ד ליובאוויטש

ח'שעח

ב"ה, ה' אד"ר שני, ה'תשכ"ב

ברוקלין, נ. י.

לכבוד הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מו"ה יוסף שי' המכונה ד"ר בורג

שלום וברכה!

בעתו קבלתי מכתב כ' עם החוברת המצורפת אליו, ות"ח ת"ח בעד שימת לבבו, ובודאי גם להבא יעשה כן.

תקותי שקבל פ"ש שמסרתי על ידי הנוסעים מכאן זה מזמן.

בהזדמנות זו, וכדבר בעתו, בטח זוכר כי אשתקד עוררתי שישתדלו שתלמידי בבתי הספר - וידועה השקפתי שאין כוונתי לסוג בתי ספר מסויים, אלא כל בתי הספר, שהרי כל אחד ואחת מבני ובנות ישראל הם בני אברהם יצחק ויעקב ובנות שרה ורבקה רחל ולאה - יקיימו מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים. ואף על פי שאמרו חכמינו ז"ל אל תהי יושב ושוקל במצותי' של תורה, שאני הכא שהכוונה בזה היא ענין מצוה גוררת מצוה, מאחר שמצות הנ"ל קל לקיימן, ועוד זאת כיון שלכל מצוה יש סגולה ותכונה מיוחדה, ובמצות הנ"ל הוא ענין האחדות בישראל, שלצערנו, אף שלא עת בחירות היא אעפ"כ יש מקום להוסיף כהנה וכהנה בקירוב הלבבות ובאחדות של עם אחד, ובנוסח שמתפללים בראש השנה שיתקיים בפועל בכל ימות השנה, ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם.

ואיני נרתע ממה שיש מי שיאמר שאין זו אלא הזי', שהרי דוקא בחיי בני ישראל בכלל ובנוגע לא"י ועניני' בפרט, ראה ראינו שנתקיימו דוקא ענינים שנראו כהזיות, בלי יסוד בדרך הטבע, או מצד חשבונות, בשכל אנושי. - ועל אחת כמה וכמה בימי אדר שהם ימי הצלחה ליהודים -

וידוע פירוש חכמינו ז"ל למה נקרא שמם יהודים מפני שכפרו בעבודה זרה, בכל ענינים הזרים לרוח התורה ולעבודת ה', הן בקו דעשה טוב והן בקו דסור מרע, מצות עשה ומצות ל"ת הנכללים בדיבור אנכי ובדיבור לא יהי' לך, ומשם נמשכים. עיין תניא ריש פ' כ'; ולא עוד אלא דוקא כדרישת תורת החסידות מתוך שמחה וטוב לבב.

בכבוד ובברכה לבשורות משמחות בהתאם לימים אלו דמרבין בשמחה.

להמאמר שבחוברת "ביטויים מעולם הקבלה בלשוננו" יש להעיר (בחפזי

עכ"פ) - שעוד להוסיף: עולם הא"ס, עולם התענוג (עלמין דכסופין), עולם הרצון, עולם הפירוד. ועוד. - שכולם נכנסו לספרות, נאומים וכו' - מתחיל בעולם הקדושה ועד לעולם הקליפות וסט"א.

מחדו"מ שמצטט מהתניא פ"ד - אינו ענין לעולמות, כ"א לנפש האדם. עולם המח' וכו' - נמצא בס' תורה אור שלו (עה, ב) ובכ"מ.

ח'שעח

מו"ה יוסף.. בורג: אגרות נוספות אליו - לעיל ח"כ ז'תרנט, ובהנסמן בהערות שם.

בהזדמנות זו: ראה גם לקו"ש ח"ד ע' 1283.

אשתקד עוררותי: ראה לעיל ח"כ אגרת ז'תקצח. וראה גם לקמן אגרת ח'תרה.

שאמרו חכמינו: דב"ר פ"ו, ב.

פירוש חכמינו: מגילה יג, רע"א.