ספריית חב"ד ליובאוויטש

ח'שפג

ב"ה, ח' אדר שני, ה'תשכ"ב

ברוקלין, נ. י.

הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ בעל מדות

תרומיות ענף עץ

אבות וכו' מהרש"ז שי'

שלום וברכה!

בהמשך להתזכיר ששלחתי לכ', שבודאי קבלו בעתו ותקותי שעושה כל התלוי בו, הנה ימים אלו בקרני מר משה שי' שרת, ומובן שדברתי אתו גם על נקודת התזכיר בנוגע לבנינים המשמשים פנימיות לקליטת נוער העולה, שהמימון יבוא כולו מתקציב השיכון ולא מתקציב החינוך, וכמו שהסברתי בתזכיר. מר שרת אמר שרואה הטעם שבדבר והשכל שבדבר, וכיון שיש לזה יסוד בשכל יעמיד הענין לדיון בהזדמנות ראשונה. והי' מדובר גם כן שיצדד לחיוב.

מובן שהדגשתי גם הנקודה שכל ענין ומפתח מפלגתי לא יתפוס מקום בשאלה זו, איפה יוקמו הבנינים וכו', אלא הגישה היחידה תהי' שדעת ההורים ומוצא הילדים יהיו המכריעים בזה, בלי לחץ וד"ל. וגם זה הבטיח מר שרת, בהוספה - שבלאו הכי כן הוא.

מהנכון הי' להאריך בענין חיוני זה, אלא בודאי שכ' הוא מן הזריזים בכגון דא, ויה"ר כאילו הארכתי.

בעת שיחתנו מענין לענין נגעתי בעוד נקודה, שבהזדמנויות שונות דברתי עלי' גם עם עסקני ציבור אחרים מאה"ק ת"ו, אשר באמת נוגעת ושייכת לשטח פעולות כ', ובודאי ימחול לי בעד הבעת דעתי בהחלטיות כל כך.

והענין הוא - בנוגע לשלוחי הסוכנות לחו"ל, בעניני תרבות - שבשטח זה, נכללים שני סוגים, מחלקת תרבות בכלל ומחלקת תרבות תורנית.

והנה ראינו במוחש שהתעמולה במחלקת התרבות הכללית נחלשה בשנים

האחרונות שלא בערך ממה שהיתה בשנים הראשונות. וטעם טבעי בדבר: בשנים ראשונות הי' הרבה מן החידוש בתעמולה זו, וההתרשמות היתה גדולה יותר, וגם הי' מקום להרעיש על הצורך בהגנת הגבולים, חלוציות ובנין וכו', וכידוע לכ' הריני תמיד מדגיש נקודת ההמשכה בהנוגע לנוער. מה שאין כן בשנים האחרונות, שמצב הבטחון ת"ל הוטב, ורוח החלוציות לקתה במדה מסויימת, והרבה מן החידוש אבד טעמו, וכתוצאה מכל זה - נחלשה ההשפעה במדה חשובה. והרי הענין נוגע באופן ישר גם להתבוללות וטמיעה ונשואי תערובת אצל הנוער ר"ל. מה שאין כן בנוגע לפעולת שלוחי מחלקת התרבות התורנית שתפקיד-הלוי שהי' להם משך כל השנים כתריס בפני פורעניות ההתבוללות והטמיעה לא פג טעמו ולא נס ליחו ואדרבה.

ובשים לב להנ"ל, אף שאיני יכול להביע דיעה על הצורך להרבות במספר שלוחי התרבות התורנית, שהרי זה קשור בתקציב, אבל הצעה מעשית אציע, וכמו שהצעתי למר שרת, שמהנכון לחייב את כל השלוחים, מאיזו מחלקה שהם, להעמיד הדגש על התורה ועניני', וכמאמר חכמינו ז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, שזה נוגע גם לאלו שאין בדעתם עדין לעלות לאה"ק ת"ו או שאין רוח החלוציות מפעמתם, אבל יש צורך חיוני לחזק מעמדם ומצבם כיהודים במקום שהם, שלא להתבולל או להטמע בין האומות, שאין זה דבר שבעיון גרידא, אלא צריך שיהודי יהי' ניכר באורח חייו שנבדל ושונה הוא מן העמים שבתוכם מתגורר. ואין כוונתי שהשלוחים עצמם יתחייבו לממש השקפה זו בהנהגתם הם, שבזה יש כבר תנועה ודרישה באה"ק ת"ו לחייבם להתנהג על פי המסורת היהודית, אלא כוונתי שתכנית הנ"ל תכנס בשטח פעולתם ותעמולתם.

גם הוספתי, שלאחרי ונוסף על כל הטעמים הנ"ל, הוא גם כן ענין של יש בכלל מאתים מנה, זאת אומרת, שעל ידי כך לא רק שלא יגרע מכוח השפעתם של השלוחים מאיזה סוגים שיהיו, אלא אדרבה נותנים להם קו ושטח תעמולה נוסף על שלהם, וק"ל.

דרכו של יהודי לקשר כל ענין עם פרשת השבוע או הזמן, וכפתגם רבינו הזקן "א איד דארף לעבן מיט דער צייט". הרי את"ל זוהי גם נקודת ימי הפורים הבע"ל, שקודם הנס הי' חילוק בין אלה שנהנו מסעודתו של אחשורוש ובין אלה שעמדו עם מרדכי אבל כשבא הלחץ מבחוץ, גזירת המן הרשע להשמיד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים, בלי חילוק והפלי' אם רק בשם יהודי ייקרא, מיד הביא את כל היהודים לאחדות במעמד ומצב של מסירות נפש, וכלשון רבינו הזקן (תו"א צז, א) מסירת הנפש על קדוש השם שהרי אם רצו להמיר דתם לא הי' המן עושה להם כלום שלא גזר אלא על היהודים אלא שהם מסרו עצמן למות כל השנה כולה ולא עלה להם מחשבת חוץ ח"ו וע"י בחינת מסירת נפש זכו לבחי' קבלה גמורה שנכנס ונמשך להם בחי' אוא"ס ב"ה ממש. ע"כ לה"ק. ויה"ר שנזכה גם אנו לבחינה זו ולאורה ושמחה וששון ויקר.

בכבוד ובברכה לבשורות טובות ומשמחות ולפורים שמח

מ. שניאורסאהן

מה שהדגשתי לעיל בענין חלישות התעמולה בדרך הטבע, לא איכפת לי ואדרבא אם יתפסו הענין מטעם שלא בדרך הטבע, רק - שמתקרבים לקץ הגלות ולביאת משיח גואל צדק, שאז יקויים היעוד ומלאה הארץ דיעה את ה', ובמילא מתחילים להרגיש כבר פעמי הגאולה, כמו ששמעתי גם מכ' זה הבטוי, אף על פי שחושך הגלות עדין יכסה ארץ.

ומסיימין בטוב, שנזכה בקרוב ממש שיתהפך חשוכא לנהורא באור ה' הנגלה, כי ה' יהי' לך לאור עולם וגו'.

ח'שפג

חלקה נדפס בלקו"ש חי"א ע' 343 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

מהרש"ז: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ח'רנד, ובהנסמן בהערות שם.

בהמשך להתזכיר: דלעיל ח'שכב.

וכמאמר: קידושין מ, ב.

תנועה ודרישה: גם לקמן אגרת ח'תקיג.