ספריית חב"ד ליובאוויטש

ח'שצח

ב"ה, ט' ניסן, תשכ"ב

ברוקלין.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום ד' עם המצורף אליו, בנוגע מצוה אשר לדעתו היא, כלשונו, "שאלה בוערת בלב כל איש יהודי נאמן לה' ולתורתו".

והנה אף כי כמדומני אינני מכירו אישית, אבל בטח ידוע לו מצב המקום והמדינה בו נמצא - בנוגע לנאמנות לד' ולתורתו, אשר רבה העזובה וכו' וכו', והאומנם לדעתו המצוה אודותה כותב, זוהי השאלה הבוערת במקום בו נמצא רוב מנין ורוב בנין של עמנו בנ"י? ואפילו בשאר המקומות והמדינות ואפילו בארצנו הקדושה תבנה ותכונה על ידי משיח צדקנו? היודע ע"ד האחוז של נשואי תערובות ר"ל? יודע המצב בנוגע לחנוך על טהרת הקדש של בני ובנות ישראל? המצב ע"ד שמירת שבת והיפוכו בפרהסיא, וכו' וכו'? [מבלי לדבר ע"ד הענינים שאינם בפרהסיא כ"כ].

אשר לכאורה פשוט, אשר כל יהודי תמים לה' ולתורתו, עליו הי' לעשות בזה ובסגנון חז"ל כדבעי למהוי (כתובות ריש ע"א דף ס"ז), בתקון בכל ענינים המנוים לעיל, שהם - לכל הדיעות מן התורה הם, ולכל הדיעות מעיקרי הדת ויסודותיו, ובהם לכל הדיעות תלוי' גאולת ישראל מגלות המר, גלות כפול ומכופל.

והנה אמרו חז"ל אשר היצר הרע אומן הוא (שבת ק"ה סוף ע"ב) ולכן אינו מתחיל באמירה למי שהוא, לך עבוד ע"ז, כי אם אומר לו עשה כך - וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל, שהתחלתו כך - שמסכים לדרכי האיש בכדי שישמע אליו לפיתויו, וכיון שהמדובר בלומד תורה ורוצה להיות נאמן לה' ולתורתו, אומר לו שמסכים לו בכל הנ"ל, וממציא לו ענינים במה שיתעסק כפי דרכו האמורה, ובלבד שלא לשים לב לשאלות הבוערות באמת. ואשר סופית, וכהוראות תורה"ק תורת חיים בתחלה כשתצא אש, ומצאה קוצים (שורפת רק הקוצים אבל לאחרי כן ונאכל גדיש או הקמה, ואין להאריך בדבר המצער ועד להבהלה.

פשוט שאין כוונתי בכל הנ"ל להטפת מוסר, כי אם, כולי האי ואולי - ששורותי הנ"ל המעטות בכמות יעוררו אותו - לנצל כל אפשריותו וכן להשפיע בכל מקום שידו מגעת שינצלו כחותיהם הם - לתקן את בדק ישראל בחוץ לארץ ובאה"ק ת"ו בנוגע לכל הנ"ל ודכוותייהו.

בברכה לבשו"ט בכל האמור ולחג הפסח כשר ושמח.

לסיום מכתבו שבדעתו לעלות ממדינות אלו - ידוע מכבר היחס להשיטה דניסה מן המערכה (מלחמת היהדות במקום שם דר כמה זמן) ובלבד ש"אני את נפשי הצלתי".

והאומנם כבר עשה ופעל כאן כל מה שהי' יכול לעשות להחזקת היהדות כאן? ועניי עירך קודמין - לכל הדעות?!

לתוכן המצורף למכתבו: לאחר בקשת סליחתו - ערבוב פרשיות ישנו בו. כי השקו"ט היא: היש בזמה"ז מצוה (מדאורייתא) לעלות מחו"ל לא"י, אם אין, או יותר מזה שחל גם ע"ז מרז"ל שלא לעלות בחומה, שהעולה מבבל לא"י עובר בעשה וכו'.

ואינו ענין לזה הא דמנשקין אבני', לאו דלא תחנם, האסור למי שנמצא בא"י שלא לצאת לחו"ל וכו' וכו'. - הא דפשיטא שבני חו"ל אסור להם לגרום חורבן בא"י גם בזמה"ז - אין מזה ראי' כלל וכלל שמחוייבים הם לעלות לא"י.

ח'שצח

בנוגע מצוה: ראה גם לעיל אגרת ח'רנח, ובהנסמן בהערות שם.

וכדברי אדמו"ר: ראה סה"מ תרפ"ט ע' 124. לקו"ש חי"ח ע' 296. וש"נ.

ועניי עירך קודמין: ב"מ עא, א.

השקו"ט: ראה גם לקו"ש ח"ב ע' 619 ואילך. חי"ח ע' 399 ואילך. וש"נ.