ספריית חב"ד ליובאוויטש

ח'תכא

[אייר, תשכ"ב]

(בכל אלה ענין המדובר - אינו שבת, כ"א: [אז] ק"נ [אלט] עלית רוח [אמו] גם חושך וגו').

קישור הענינים (בדא"פ עכ"פ): כללות הפרק: איך שיתבונן ויבוא לזה שתתלהט נפשו כו' לדבקה כו' וליכלל באורו כו' (היינו מלמטלמ"ע). אך איך היא (ההתכללות) כו' הדברים - על לבבך ודברת בם כו' (מלמעלמ"ט!). (אבל ל"ק) וכמ"ש בע"ח שהעיקר העיון. ודברת - רק גילוי הנ"ל. (ועצ"ע מהו ההכרח להגילוי, ומהו השייכות להנ"ל - ליכלל כו'. ומבאר) כי על מוצא פי ה' - היינו התורה - יחי' האדם (גם מבלי פי' האדם) ומ"מ לא יצא י"ח כו' - (ולכן מוכרח הגילוי בדבור האדם) עד נפש החיונית כו'.

(וג"ז שייך לההתבוננות כו' כי התכלית) כדי להעלות כולן כו' ולכללן כו'.

ולהעיר בדא"פ: א) אולי מדייק ג"כ ל' מוצא פי ה' - שפי' מקור (עיין דרושי מסעי), היפך הגילוי. ב) אף שאחז ל' הכתוב, השמיט תיבת כל (מוצא פי ה'). וע"פ הנ"ל מבואר - כי הכתוב מדבר בנפה"א וגם בהחיונית והגוף.

ח'תכא

האגרת היא אל מו"ה אלי' נחום שקלאר ונכתבה על גליון מכתבו. אגרת נוספת אליו - לעיל ח"א נד.

בכל אלה: במכתבו שואל מה שבמפתח ענינים לתניא ערך שבת ציין כ"ק אדמו"ר שליט"א: "אבד גי...": והלא יש - אז אלט אמו.

קישור הענינים: במכתבו: בשיעורי תניא בשבוע העברה בפרק מ"ט בסופו לא אוכל להבין הנקודה אחרי "בחי' הדיבור בד"ת". כי הלא אין זה סיום הענין. וביותר אינו מובן כי השיעור תניא מסתיים שם, וגם בכלל אינו מובן קישור הענינים בשורות אלו.

וראה גם שיעורים בספר התניא שם.