ספריית חב"ד ליובאוויטש

ח'תקיג

ב"ה, י"א אלול, ה'תשכ"ב

ברוקלין, נ. י.

הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ בעל מדות

תרומיות ענף עץ

אבות וכו' הרש"ז שי'

שלום וברכה!

הנני לאשר קבלת ב' מכתביו עם המצורף אליהם, הסקירה, וכן הפ"ש על ידי הרב מרדכי שי' קירשבלום. ות"ח ת"ח בעד כל זה.

כדרך בני ישראל ומנהגם להעיר על כל ענין וענין, על אחת כמה וכמה בענין כהנ"ל, אביעה תקותי החזקה שבהמשך לסקירה האמורה תבואנה המסקנות המידיות, על כל פנים בנוגע לאחינו בני ישראל הנמצאים מעבר זה דמסך הברזל, ולכל לראש אחב"י הנמצאים בארץ אשר עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, ואשר אלי' נושאים את נפשם, כדברי כ' במסירת הפ"ש, אחב"י מאחורי המסך, מזכירים אותה בכל עת מצוא ומתגעגעים לידיעות מהנעשה שם וכו'.

ועל פי המודגש בהסקירה בסימני חיות עמנו עם בני ישראל הנצחי וקיומו, שהם עניני מצוות מעשיות דוקא, מתחיל בענין שהוא למעלה מטעם ודעת, הוא ענין ברית מילה, הנכרת ונחתם בבשר (ולא בנשמה לבדה), ובבשרו של תינוק רך בן שמונת ימים (ועל פי ביאור המדרש והרמב"ם בזה דב"ר רפ"ו מו"נ ב, מט, הרי גם קודם לכן הי' מקום למצוה זו, אלא שאמרה תורה תתחזק מתחילה בריאות רך הנימול) -

הנה תוכן המסקנא המידית להיות לעזר לאחב"י הנתונים בצרה ובשבי', עזר שאין כל מחיצה וגבול לעכב בעדו, היא ההתחזקות בקיום מצוות מעשיות של כל אחד ואחת הנמצאים מעבר מזה, קיום בפרסום ובגאון הנובע מההכרה אשר בחר בנו וקדשנו במצוותיו, היפך החשאיות והלחץ עד דכדוכה של נפש הקשורים בקיום המצוות מעבר למסך.

פשוט שמבין הנני שלא יהי' רעיון זה "פופולארי" ביותר, ובפרט בתקופה האחרונה של מצב הרוחות שברחוב באה"ק ת"ו. אבל הרי אין העדר פופולאריות גורע כלל מאמתת ענין ותוקף מציאותו וההכרח שבו.

יודעני גם כן שיש מקום לטענה שהרי הנ"ל הוא מתפקידו של כל אחד ואחת, כנ"ל, ולאו דוקא של מוסד פלוני או מפלגה פלונית או אנשים מסוג פלוני, וטענה צודקת היא במילואה. אבל פשיטא גם כן שבהתאם לגודל היכולת והאפשריות שביד כל אחד (איש או מוסד) גדולה גם כן אחריותו והמשימה אשר עליו במילוי תפקידו הוא.

שמעתי פעם מכ"ק מו"ח אדמו"ר, אז א חסיד איז א קלוגער און לעגט ניט אפ אויף מארגען וואס ער קען אפטאן היינט. ובנידון דידן הרי הובטחנו שלא ידח ממנו נידח, וכדברי יחזקאל הנביא, היו לא תהי' גו' אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם. [ודרך אגב, "בהמשך" להנ"ל, הרי אחב"י אוהבים חידוש, ומה טוב חידוש מפתיע. ורואים לאחרונה אשר כמה מהשלוחים מאה"ק ת"ו לגולה נצטוו להתנהג בשמירת השבת, הכשרות וכו' כיון שמביטים עליהם כבאי כח ארצנו הקדושה, ושחוזרים מארצות העמים לארץ הקדושה משחררים אותם מהציווי והפקודה הנ"ל!]

בודאי שלא יקפיד כ' על הכתוב לעיל, וגם לא אאריך יותר במקום שהי' ראוי להאריך כמה וכמה, כיון שלדכוותי' אין צורך באריכות.

מצער ביותר מה שעד עתה לא נעשה בפועל ממש בנוגע לענין הבנינים וכו', אף שמכבר נבחר ועד וכ' יושב ראש בו. ברם כ' כותב טעמים על זה במכתבו, ואין צועקין על העבר, ויהי רצון שעל כל פנים משעה זו ואילך יתקדם הענין בקצב הכי מהיר מתאים להכרח ודרישת השעה.

בהמצאנו בימי חודש אלול, חודש הרחמים, יהי רצון שכ' יתבשר טוב מקרוביו שי' אשר שם, אודותם כותב במכתבו מח"י מנ"א, בטוב הנראה והנגלה.

בכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה

מ. שניאורסאהן

מכתבי הקודם בטח קבל בעתו ובזמנו.

ח'תקיג

הרש"ז: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ח'רנד, ובהנסמן בהערות שם.

הסקירה: מנסיעתו לרוסיא. ראה גם לעיל אגרת ח'תמו, ובהנסמן בהערות שם.

עזר.. בעדו: ראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' פט, ובהנסמן בהערות שם.

בתקופה האחרונה: ראה גם לעיל אגרת ח'שצט. ח'תלא.

שמעתי: ראה גם לעיל ח"ז אגרת א'תתפב, ובהנסמן בהערות שם.

מהשלוחים.. נצטוו: ראה גם לעיל אגרת ח'שפג.

הבנינים: בכפר חב"ד.

ואין צועקין: ראה ברכות נד, א.

ח'תקיד

כללי פרטי. נדפס בלקו"ש ח"ט ע' 310 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

המאמר הידוע: ראה גם לעיל אגרת ח'רסז.

הרחמים והרצון: ראה מטה אפרים בתחלתו.

כדברי כ"ק: לקו"ת רד"ה אני לדודי (פ' ראה לב, ב).

ומבאר כ"ק: סד"ה לך אמר לבי (ס' המאמרים ה'שי"ת ע' רפה).

ימות החול: ראה לקו"ת שם. כן להעיר אשר השחוק - פנים שוחקות - בא מביטול היש כו' (דרושי ר"פ תולדות).

עניני שדה: ראה מדרשי חז"ל עה"פ: איש שדה.. יושב אהלים (תולדות כה, כז). ראה רש"י ד"ה בשדות (נדה סו, א).

המאמר הידוע: ערב ר"ה דשנת השי"ת (ס' המאמרים ה'תשי"א ע' יז).