ספריית חב"ד ליובאוויטש

ח'תקכד

[תשכ"ב]

מה ששומע מכמה אנשים שמדברים שכשמתחתנים קמות כמה פראבלעמען, קישוים וכו' - הוא לא מפני שמקרים כאלו הם

גדול, כי אדרבא הם מיעוטא דמיעוטא (שאפילו לר' מאיר אין חוששין לזה) - אלא שכל אלה שאין אצלם פראבלעמען וכו', אין מדברים כלל עד"ז, כי זהו נחשב למצב נורמאלי.

שלהתחתן טוב הוא (וגם מוכרח) - מפורש בכתוב (בראשית ב, יח). ורואים גם במוחש, מזה - שלועגים לאלו שלא נישאו (בחור זקן, בחורה זקנה). כשיתבונן בעבר שלו - יראה איך שניצול מכמה צרות, וכמעט באופן למעלה מדרך הטבע. ואדרבא התבוננות זו, באם תהי' אמתית - תחזק בטחונו.

בהיפך מכתבו - ע"ע לא השתדל hard בנוגע לשידוכים, כ"א רק להראות (גם לעצמו) שיכול לעשות רושם טוב כו'. אבל כשהי' מתקרב להבפועל ולהחלטה - הי' משתמט (בכדי להשאר חפשי, בלי אחריות).

ח'תקכד

לר' מאיר: יבמות קיט, א. וש"נ.