ספריית חב"ד ליובאוויטש

ח'תקלז

ב"ה, ב' מ"ח, תשכ"ג

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מל' תשרי.

נעם לי לקרות בו ע"ד התרשמותו מאנשי חב"ד בכפר חב"ד, והתקוה אשר פעולתה ניכרת גם בהנוגע לפועל, כוונתי שישתדל להנאות ולהודיע גם אחרים מרושמיו האמורים, וע"פ פתגם הידוע מרבנו הזקן בעל התניא והשולחן ערוך, אשר תורת החסידות לא של כתה מסוימה היא ח"ו כי אם היא נחלת כל אחד מבני ישראל, והשתדל, ועד למסירת נפש בזה וכן נשיאי חב"ד לדורותיהם ממלאי מקומו, להפצתה, ונתנו ברכותיהם לכל המשתדלים בזה אשר סוף סוף יצליחו.

ואם בכל אדם הדברים אמורים עאכו"כ בזה שיש לו הזדמנות להשפיע על הנוער, שהשפעה עליהם אפילו השפעה קלה לכאורה, יכולה לשנות אופי חייהם בכלל ובפרט לכשיתחתנו ויבנו בתים בישראל. ובודאי לדכוותי' הוא - האריכות בהאמור אך למותר.

לשאלתו אודות לימוד מקצוע חילוני בגילוי ראש, שיש מקום לומר שעי"ז בקל יותר ימצא שפה משותפת.

שתי נקודות בדבר:

א) עניני שולחן ערוך אין נותנין "למסחר", מכירת עבירה קלה בשביל לרכוש מצוה גדולה (כמובן לבד מקרים מיוחדים המפורטים בשולחן ערוך בפירוש שאז אין מסחר ח"ו, אלא דין שו"ע כשאר הדינים),

ב) והוא העיקר, רואים במוחש ובפרט ביחס להנוער, שפשרה אפילו קלה, משפילה בעיניהם הערך וכל האמון בבעל הפשרה שבאם אפשרית פשרה באיזה מהם בדיני התורה והמצוה, הרי זה הוכחה שאין הענינים אמיתיים בתכלית, שהרי ב אמת - אין מקום לפשרות ונטי' כחוט השערה, ואם יש מקום לפשרה - הרי אין זה דרך האמת.

ואף שאמת אמר אל יברא, שהרי אין צדיק בארץ גו' ולא יחטא, ומבוארים הענינים בשיטת חב"ד שצ"ל קירוב כל אחד מבלי יוצא מן הכלל, ובהבטחה שמצוה אחת אפילו - סו"ס יכולה להביא לכל התרי"ג מצות ועכ"פ לא הפסיד וכו' [וכדברי רבנו הזקן בתניא קדישא פרק ל"ב], ולכן באם א"א אחרת מתחילים בדיבור ע"ד מצוה אחת, אבל ביחד עם הנהגה האמורה מוכרח שלא לאמר ח"ו שזוהי מצוה יחידה (ואודותה מדברים) וצדיק גמור המקיים אותה כי אם להדגיש, אף כי בדרכי נועם ובדרכי שלום, שזוהי רק מצוה אחת מתרי"ג אלא שמפני סיבות עדיין אינו מוכשר שידברו עמו וידרשו ממנו שאר המצות, ומתחילין בדרך מן הקל אל הכבד.

והנה כל הנ"ל - בהדרישה מהתלמידים, אבל בנוגע להמשפיע, מובן שאין כל לימוד זכות האמור, ואדרבה, כשדורש מהתלמידים ומקבלים - צריך הוא להיות דוגמא חי' לא רק למה שדורש מאתם, כי אם לכל אורח החיים אודותו מדבר, ובסגנון חז"ל - להיות טופח ע"מ להטפיח, והרי התלמידים לומדים ק"ו, שבאם לרבו מותר לעבור על ענין פלוני, הרי להתלמיד היתר בעוד כמה ענינים וק"ל.

יש להאריך בכל האמור אבל תקותי שגם שורותי המעטות בכמות בערך חשיבות עניני חינוך, תספיקנה.

בכבוד ובברכה.

ח'תקלז

פתגם: ראה גם לעיל ח"ח אגרת ב'רעח, ובהנסמן בהערות שם. ובכ"מ.

שפשרה: ראה גם לעיל חי"ג אגרת ד'תסד, ובהנסמן בהערות שם.

שאמת אמר: ב"ר פ"ח, ה.

ובסגנון חז"ל: ברכות כה, ריש ע"ב.