ספריית חב"ד ליובאוויטש

ח'תקסג

[כסלו תשכ"ג]

... להערת כת"ר בתוד"ה למעוטי (חולין קמ, א) דנסתפקו בבהמת עה"נ שעבר והקדישה והקריבה אם הוא קרבן כשר - דקשה דע"כ בבהמת צדיקים קאי

(דדרשעים - בלאה"כ פסולה מפני זר"ת - סנה' קיב, ב. אבל י"ל דס"ל לתוס' כהראב"ד הל' ע"ז פ"ד הי"ג דלא חל איסור) וכיון שהקריבה - היינו שהיא בירושלים הרי ממון צדיקים שמחוצה לה פלט.

וי"ל (ובזה מתורץ ג"כ היתור ל', לכאורה, בתוס') שכתב ודייק " שעבר" והקדישה, היינו שההקדש הי' בעבירה, לאחר גמ"ד כשהיא בתוכה, והקריבה אח"כ

בירושלים - שכיון שבנ"א שיצאו מעה"נ אין זה מצילם ונאמר עליהם הכה תכה (ספרי ראה יג, טז) עאכו"כ בהמה. עוי"ל דכיון שבעת שהקדיש עבר - לשריפה קיימא אז - אין הקדש חל על בהמה שרופה. ועפ"ז צ"ע אם יש בזה איסור הקרבת חולין בעזרה, או שגם חולין אינה. ואולי יש לקשר בהבירור מהו האיסור: להקריב חולין כמשמעות "שלך" (קדושין נז, ב) בעזרה, או - מה שאינו הקדש. ואכ"מ.

ח'תקסג

נדפסה בלקו"ש חי"ד ע' 258.

עה"נ: עיר הנדחת.

זר"ת: זבח רשעים תועבה.