ספריית חב"ד ליובאוויטש

ח'תקסה

ב"ה, חנוכה, תשכ"ג

ברוקלין, נ. י.

האברך עוסק בצ"צ מר אברהם שי'

שלום וברכה!

נעם לי להוודע על דבר פגישתו עם נוער העובד, ולא רק עם מדריכיהם אלא גם עם החברים והחברות שי' ופעולותיו לקרבם ליהדות המסורתית.

והרי ידוע היחס החיובי של תורתנו הק', הנקראת "תורת חיים" על שם שהיא הוראה בחיי יום-יום לחיים הראויים לשמם, לעבודה בכלל ולעובד בפרט, ועד כמה הפליגו חכמינו ז"ל בזה, כמו שמסופר על דבר היהודי הראשון, אחד הי' אברהם, שבשעה שהי' מהלך בארצות שונות וראה בני המקום אוכלים ושותים ופוחזים, אמר הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת, וכיון שהגיע לארץ ישראל וראה אותם עסוקים בניכוש בשעת הניכוש ובעידור בשעת העידור, אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת, אמר לו הקב"ה לזרעך אתן הארץ הזאת (בראשית רבה פ' ל"ט, ח).

ובפרט בהנוגע לארץ ישראל, ארץ הקודש, כמו שדרשו חכמינו ז"ל על הפסוק כי תבואו אל הארץ ונטעתם, שצריך להתעסק בענין של עבודה ובמטע תחילה, עד שעל ידי כך מתדמים להקב"ה שהוא הי' הנוטע הראשון: מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה, הדא הוא דכתיב ויטע ה"א גן בעדן, אף אתם כשנכנסין לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה (ויקרא רבה, קדושים פ' כ"ה, ג). והכל מדוייק, שענינו של מטע הוא - דבר המביא פירות, כן גודל ערך העבודה הוא בזה - שתביא פירות ופירות עושי פירות.

וזהו, בכללות, הענין של בכל דרכיך דעהו, שהיהודי צריך לקדש כל עניניו, לרבות עניני עבודתו, ובפרט בארץ הקדש; ואם זהו תפקידו של כל אחד ואחת, על אחת כמה וכמה שהוא תפקידו של הנוער העובד, שחונן בתוספת מרץ ונכנס למסלול החיים.

ויהי רצון שהוא וחבריו שי' יעשו בזה כהוראת ימי חנוכה, מוסיף והולך מוסיף ואור.

בפ"ש לבבית לכל הנ"ל שיחיו ובברכה להצלחה ולבשורות טובות

מ. שניאורסאהן

ח'תקסה

נדפסה בלקו"ש ח"י ע' 201 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

מר אברהם: טאובר. אגרת נוספת אליו - לעיל ח'רפז.