ספריית חב"ד ליובאוויטש

ח'תקעז

ב"ה, ט"ו טבת, תשכ"ג

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום הרביעי, בו שואל בנוגע לאיזה ענינים דתורה ומצותי' ויראת שמים וכו' ודעת ההורים שי' שלו בזה.

והתקוה שההורים לא יתערבו בענינים כהאמור, וכידוע דין תורה בזה מיוסד על מקרא מלא דבר הכתוב, איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו (עיין יבמות ה' ב' ובפוסקים כמצוין שם).

ב) לשאלתו הפירוש בספר תניא קדישא סוף פרק י"א ולכן אמרו רז"ל וכו'

ההמשך הוא דכיון שאפילו רשע ורע לו יש לו טוב (אלא שהטוב שלו עומד בבחי' מקיף), הרי אכל בי עשרה שכינתא שריא (ועיין בתניא סוף פרק ל"ה דיוק הלשון שריא), עשרה מישראל איזה שיהי' ועד להפחות ביותר רשע ורע לו.

התקוה שיש לו קביעות בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, קביעות בכל יום ובהוספה ביום השבת אשר קדש הוא לה'.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

ח'תקעז

במענה למכתבו: במכתבו: כבר נגזרתי מאבי ואמי תחי' לספר הזקן שלי.. נסתפקתי אם אני צריך לשמוע להם, שגם לספר הזקן הוא איסור דאורייתא או המצוה דכבוד אב ואם דוחה זה.

לשאלתו: במכתבו: בסיום הפרק י"א נאמר שם לכן ארז"ל אכל בי עשרה שכינתא שריא ולא הבנתי בשכלי הקצר מה המשך הוא דלעיל מינה. וראה גם שיעורים בספר התניא שם.