ספריית חב"ד ליובאוויטש

ח'תרמח

ב"ה, ט"ו תמוז, תשכ"ג

ועידה השנתית של איגוד הרבנים

דאמעריקא,

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

במענה על הודעתם על דבר ועידה השנתית שתתקיים בימי... הבע"ל,

תקותי שהועידה תעמיד על סדר היום שלה ענינים של פועל ממש הקשורים בניצול שעת הכושר לרגלי ההתעוררות הרוחנית המפעמת בחוגים רחבים של בני עמנו, וביחוד - במחנה הנוער.

כל אשר לבו ער למתרחש בתוככי בני הנוער יודע, אשר תקופתנו זו רבת המאורעות חוללה מהפיכה רוחנית בחוגים רחבים בעקבות ההרפתקאות והאכזבה בדיעות ותנועות שונות ומשונות וכמה גורמים אחרים שאין כאן המקום להאריך בהם.

ברם, אצל רבים ההתעוררות היא עדיין בבחינת ניבא ולא ידע מה ניבא, ואצל אחרים ההתעוררות היא יותר ממשית וברורה עד שקראו לזה "שיבה אל המקורות". הצד השוה שבהם - שהתעוררות זו יצרה שעת הכושר להעמיד חוגים רחבים מבני עמנו על קו האמת ודרך הישר, דרך התורה והמצוות. אבל דא עקא שאין מנצלים שעת הכושר זו כדבעי, ורבים עדיין המגששים באפילה מחוסר השפעה והדרכה מתאימה, להורות לעם ה' את הדרך אשר ילכו בה ובעיקר - את המעשה אשר יעשון.

וביחוד חשוב הדבר לגבי הנוער, אשר לפי תכונת נפשם כל התעוררות היא אצלם ביתר פנימיות וביתר תוקף ולא נרתעים מפני שנוי באורח חייהם, אם רק יש להם ההרגש והכרה פנימית שנותנים להם האמת בלי פשרות בלי כחל ושרק. וכל השפעה טובה נכפלת אצלם פי כמה, ויפה שעה אחת קודם.

ומענין לענין באותו ענין - בענין מעמד ומצב בני ובנות ישראל הצעירים יותר, שעליהם בפרט נאמר ושננתם לבניך בפרשה ראשונה דקריאת שמע, תיכף בקבלת מלכות שמים, וחוזר ונשנה בפרשה שני', לגודל ההכרח בחינוך מלא על טהרת הקדש, ותלמוד תורה כנגד כולם.

והנה עוד בזמן הגמרא היו כאלו שהיו יוצאים ידי מצות תלמוד תורה בפסוק אחד שחרית ופסוק אחד ערבית ועד כאלו שהיו הוגים בתורה יומם ולילה. על אחת כמה וכמה בימינו אלו, שמוכרח להתאמץ בכל עוז שכל ילד מבני ישראל ילמדו למודי קדש כל היום כולו, ולכל הפחות - שילמדו במוסדות חינוך הנקראים במדינה זו בשם ישיבה קטנה. אבל יחד עם זה אין להתייאש ולהזניח ח"ו את אלו הלומדים בבתי ספר עממיים, פאבליק סקולס בלע"ז. צו השעה הוא - להשתדל בכל עוז לשמור על גחלת זו שלא תכבה ח"ו, ולכל הפחות - על-ידי תפילה כשרה בכל יום, שיהא שם שמים שגור בפי הקטנים. ומובן אשר אין זו מטרה סופית, כי ההכרח הוא כאמור - למודי קדש כל היום כולו, אבל לא יהי' גם דבר זה קל בעיניך, ובפרט שהובטחנו - מצוה גוררת מצוה.

ובעוה"ר מפגעי הזמן הוא - שיש נלחמים נגד הזכרת שם שמים בבתי הספר הכלליים ועוד גורמים חילול השם מבהיל לא נשמע כמוהו עד היום הזה. ולמותר להדגיש עוה"פ ועוה"פ, שהמדובר הוא על דבר תפלה כשרה, היינו המכונה (נאנ-דענאמיניישאנאל). וכדי שיצא כרצוי ולפועל - צריך לשלול קריאת הבייבל בבתי הספר, כיון שזה יכול לתת פתח שידרשו לקרוא, ולהבדיל וכו'.

על פי הוראת חכמינו ז"ל מעשה רב, וכדי לשלול דעת הטועים או אלו הרוצים להלביש התנגדותם להזכרת שם שמים בבתי הספר באיצטלא של השו"ע, הנה ידועה הנהגת הבעל שם טוב אחת מ"עבודות הקודש" שלו שהשתדל שיהא שם שמים שגור בפי כל, לרבות אנשים פשוטים ונשים וילדים, על ידי שהי' שואל אותם ודורש לשלומם באופן שיענו "ברוך השם" וכדומה, וכמו שהדגיש כ"ק מו"ח אדמו"ר - הי' זה לא רק בבית הכנסת ובבית, אלא גם ברחוב ובחנויות ובמקומות מלאכה ועבודה, בכל עת ובכל מקום (וראה בארוכה ספר המאמרים, אידיש, ה'תש"א-תש"ה, לכ"ק מו"ח אדמו"ר, מאמר המתחיל ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, ע' 138 ואילך).

ועוד באותו ענין האמור לעיל הוא ענין-עזר הממשלה הפדרלית לבתי ספר דתיים, פאראקיעל סקולס בלע"ז, אשר מלתי אמורה כבר כמה פעמים בדבר גודל ההכרח שבזה, ואין יסוד להתנגד לזה ואדרבה חוב קדוש על כל אחד ואחד לדרוש עזר זה בפה מלא וכו'.

ויהי רצון אשר חברי איגוד הרבנים שליט"א, מנהיגים הרוחנים ורועי ישראל בכמה קהלות קדש, כן ירבו, והועידה השנתית בפרט, ינקטו עמדה נמרצה וברורה בכל הענינים הנ"ל, בתכנית מעשית של מעשים בפועל, וזכות הרבים מסייעתם שיצליחו בזה וכן בשאר ענינים לשיפור מצב התורה והמצוות בחיי היום-יום, כל אחד בין בני עדתו, שתמיד יש מקום להעדפה בעניני קדושה וטוב להיות מקורם באין-סוף ברוך הוא. ויתן השי"ת שיעשו כן במרץ המתאים ומתוך שמחה והכרה פנימית ששלוחים של מקום הם, ומהם ילמדו רבים לעשות כדוגמתם. והרי מילוי שליחות זו הוא גם הצנור וכלי לקבלת ברכת השי"ת כל אחד בהמצטרך לו ולב"ב שיחיו בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בכבוד ובברכה להצלחה מרובה.

ח'תרמח

נדפסה בלקו"ש חכ"ב ע' 391.

תקופתנו: ראה גם אגרת שלפנ"ז, ובהנסמן בהערות שם.

תפלה כשרה: ראה גם לעיל אגרת ח'תקנד, ובהנסמן בהערות שם.

כמה פעמים: ראה גם לעיל אגרת ח'רכג, ובהנסמן בהערות שם.