ספריית חב"ד ליובאוויטש

ח'תרסד

ב"ה, ב' אלול, תשכ"ג

ברוקלין, נ. י.

לכבוד מר שלום שי' לוין

שלום וברכה!

לאחר ההפסק הארוך מאז פגישתנו, בודאי תהי' לו הפתעה לקבל מכתב ממני, אף שתקותי שכמו שפגישתנו ותוכן שיחתנו נשארו בזכרוני, כן הוא גם אצלו, ובפרט ששיחתנו היתה בענינים הנוגעים לרבים, שמהראוי שיהי' לה המשך.

ברם הסיבה הקרובה שהביאה אותי לכתוב לכ' עכשו היא הידיעה שנתפרסמה בעתונות, אשר כ' נבחר ליושב ראש הסתדרות המורים הבינלאומית "איפטא", ורצוני להביע לו איחולי לבבי שינצל במילואן האפשרויות החדשות שנפלו בגורלו לתכלית אמתית - ביסוס חינוך הנכון בכל ארצות תבל, ובארצנו הק' בפרט. שהרי כשמקבל אדם משרה חדשה הרי מקבל הוא אחריות נוספת, וההשגחה העליונה בודאי נותנת את היכולת להוציאה לפועל.

בהמשך לשיחתנו הנ"ל, ארשה לי להביע רעיון, שאף שלכאורה אינו מתאים להזדמנות זו מצד חלק המצער שבו, אבל כבר אמר הכתוב בכל עצב יהי' מותר, והיתרון הוא המוסר-השכל שבדבר, ולזה הרי אני מתכוון והענין הוא:

כשמתבוננים בבתי הספר היסודיים העממיים בכל מקום שהם, הרי מובן

שתכליתם להדריך את התלמידים בשלבים יסודיים לתכלית הישגים מסויימים, שבכללותם הם שני שטחים עקריים: א) להקנות לתלמיד כמות ידיעות, ב) לחנך את התלמיד ולהכשירו להנהגה מתאימה בחייו לכשיגדל. כל אחד משני השטחים האלה מתחלק כמובן לכמה מחלקות ובהנוגע לשטח החנוך בפרט יש בו שטח היחסים שבין אדם לחברו ושטח התפתחותו "הפרטית"; כיצד יתיחס האדם לרצונותיו ותאוותיו הוא.

והמתבונן בתוצאות בתי הספר העממיים בארצות הברית, ובכמה ארצות אירופא, ולפי ידיעותי המצב הוא דומה גם בארץ ישראל, בא לידי מסקנא שבשטח החנוך יש לבתי הספר היסודיים הישג חשוב בחלק הנוגע ליחסי האדם זה לזה, להקטין המחיצות בין אדם לאדם ולקרבם זה לזה, ובכלל בענינים הנקראים עכשו בשם "דימוקרטי" (כ"ז נוסף על ההישגים בשטח הקנית ידיעות). מובן אשר כמו בכל ענין יש גם כאן יוצאים מן הכלל, שבמזיד או בשוגג ניצלו את בתי הספר בכיוון הפכי, אבל המדובר הוא ברוב ובכללות.

ומכאן לנקודה המצערת, שהתבוננות האמורה מביאה ג"כ לידי הכרה שבתי הספר היסודיים העממים לא הצליחו בשטח ההתפתחות "הפרטית" של התלמידים, זאת אומרת בשטח ריסון התאוות, ורק הודות להשפעת הבית וחינוך דתי לא פרקו עול תרבות לגמרי ולא הפכו את העולם ליער עבות, "דזשאנגל" בלע"ז.

לכן רואים שבאותן המדינות אשר השפעת ההורים נחלשה בהן מאיזו סיבות, גדלה בהן עבריינות הנוער שלא בערך יותר מאשר במדינות אחרות, אף שדרגת בתי הספר שווה פחות או יותר בכולן.

אין בידי הסטטיסטיקה להוכיח את המסקנא הנ"ל במספרים, אבל בהיות כ' מומחה במקצוע זה, לא נצרך לזה.

אמנם אין פלא בהאמור לעיל, שהרי בהנוגע להרחבת ידיעות התלמיד יש כמה דרכים לעודדו ולעורר את רצונו להתקדמות והשגים, על ידי הסברה ואמצעים הנוגעים לו על אתר או בעתיד הקרוב; וכן בהנוגע לפיתוח חוש הדימוקרטי' והיחס שבין אדם לחברו, אשר פשוט המצב "המיכני" שהתלמיד נמצא בסביבת כמה ילדים וילדות כבר עושה הרבה לפיתוח חוש זה. מה שאין כן בנוגע לריסון התאוות. ואין זה דבר הבא מאליו, וכידוע הדוגמא בזה שאין אדם יכול להרים את עצמו על ידי שיאחז בשערותיו וימשכם למעלה, אלא דרושה נקודה מחוצה לו לסמוך עלי'. ובדורנו אנו נוכחנו לצערנו הגדול מה יש לצפות מזה שהתלמיד בטח "יסמוך" על רגש הצדק והיושר שהמורה מלמדו, או על השפעת אחיו הגדול, ואפילו על אימתו של השוטר. ומשנה לשנה מוצאים להם בני הנוער תחבולות חדשים להשתחרר מאימת השוטר והשופט, ונגע העבריינות הולך ומתפשט. ועד כמה שהתרבות האנושית בכלל היא מקל רצוץ לתמוך עליו ראה ראינו במדינת אשכנז, אשר עליונותה בשיטות פילוסופי' ואפילו "מוסר" היתה ידועה, אבל למעשה גידלה דורות של חיות טרף בצורת אדם.

ברור שאין עצה אחרת לנטוע בלב הילדים ובני הנוער משמעת הגונה וממשית אלא ע"י יראה או אהבת כח עליון יותר מכח האדם עצמו, שרק באופן זה לאמתו של דבר אפשר להדריכם ולחנכם לרסן התאוות והרצון. והרי דבר זה אינו ענין שאפשר לדחותו עד אשר הילד יהי' בן שמונה עשרה, או אפילו בן י"ג, ואז יתחילו לתת להם חינוך זה, ועד אז ילכו בשרירות לבם, בתקוה שמורא בשר ודם ידריכם בדרך הטוב והישר.

כאמור, אינה נראית עצה אחרת אלא להשריש בלבות הילדים משחר טל ילדותם אמונה חזקה בבורא עולם, אשר הוא מנהיגו גם עתה בפועל, ובסגנון חכמינו ז"ל שיש עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים; בספר שאי אפשר לזייפו, ועין ואזן שאי אפשר לשחדם או להוליכם שולל על ידי כל מיני ערמומיות והתחכמות.

והרי בנקודה זו של אמונה בבורא עולם ומנהיגו מחוייבים על פי תורתנו תורת חיים כל אחד ואחת מבני עמי העולם גם כן, ועוד [ועיקר בחוגים מסוימים] שאמונה זו מחוייבת גם על פי שכל הבריא.

לכן, איזה בית ספר שהוא, אם תכניתו כוללת ענין החינוך, חינוך מוסרי ולא רק דימוקרטי, מוכרח שאחד מיסודותיו יהי' ענין האמונה הנ"ל, ולא כלימוד מופשטי, אלא כענין הנוגע לחיי היום-יום, ולא רק בשבת וביום-טוב, אלא אדרבה, עיקר האמונה צריכה להתבטא בימות החול ובעניני חול, להחדיר בהם קדושה, או על כל פנים קבלת עול מלכות שמים.

המסקנות מתאימות, כאמור לעיל, למה שראיתי במדינות שונות באירופה ובארה"ב, ועל פי ידיעותי גם בארץ ישראל. ובודאי אשר יש לכ' אפשריות להשפיע בכיוון הרצוי לא רק בארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, אלא גם בחוץ לארץ. ואף שישנם בתי ספר הנקראים בתי ספר ממלכתיים סתם, בלי הוספת המלה "דתי", אבל על פי האמור פשוט שהחילוק צ"ל רק בנוגע לכמות השעות המוקדשות ללימודי דת, אבל באם ח"ו שלול הבי"ס דתיות לגמרי, הרי חסר בו בדרך ממילא ענין אשר בדורנו זה הוא מהתפקידים העקריים של בית הספר - לחנך את התלמיד להיות אדם ראוי לשמו בהבדל מחיי הבהמה, אשר לכל לראש מותר האדם מן הבהמה הוא בזה שהאדם אינו משועבד לאינסטינקטים ולתאוות ולנטיות טבעיות, כי אם על כל פנים משתדל לרסנם ולשלוט עליהם.

זכורני מה שאמר לי כ' בשיחתנו, אשר אינו אלא מזכיר בהסתדרות המורים דאהקת"ו וכמה ענינים אינם מתפקידו וכו'. אבל כמדומה שגם אז הגבתי על זה, שאין הכוונה לתביעתו באופן רשמי, אלא פני' לזה אשר ניתנו לו אפשריות וכוחות למצוא דרכים לתיקון המצב הקיים, אשר לצערנו הרב אינו משתפר אלא אדרבה הולך ופוחת.

בכל אופן הרי עתה המדובר ביושב ראש ושל הסתדרות עולמית.

לכאורה מוזר הוא שהנני מכוון פני' זו לחבר מפלגה שאינה נמנית על המפלגות הדתיות, ואדרבה מפלגה סוציאליסטית וכו' וכו'. אבל למותר להאריך אשר המצב עתה אינו כלל וכלל אותו שהי' בעת צמיחת שיטת הסוציאליסמוס, ובפרט שגם מלכתחילה לא היתה צודקת ההנחה שהסוציאליזם דורש את המלחמה בדת, ועל אחת כמה וכמה עכשו.

ויהי רצון אשר באם אפילו לאחרי קריאה ראשונה של מכתבי זה תיראה פני' זו למוזרה קצת בעיניו, הרי בהתחשב עם גודל ערך הענין יתבונן בהאמור עוד הפעם, בלי דיעה קדומה, דבר דבור על אופנו וישרו, שאז בודאי ימצא כמה דרכים ואופנים לפעול בכיוון האמור, וזכות הרבים מסייעתו.

בכבוד ובברכה - ומתאים למנהג ישראל שתורה הוא - בברכת כתיבה וחתימה טובה.

בהזדמנות זו אביע תודתי עוה"פ על שממשיכים לשלוח לי את פרסומי הסתדרות המורים, ותקותי שגם להבא יעשו כן, ות"ח מראש.

ח'תרסד

נדפסה בלקו"ש חכ"ב ע' 393 והושלמה עפ"י העתק המזכירות.

מר שלולם שי' לוין: אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ט ז'קי. ז'רכו.

בבתי הספר.. שתכליתם: ראה גם לעיל אגרת ח'תלד, ובהנסמן בהערות שם.

ובדורנו אנו: ראה גם לעיל אגרת ח'שלח. ח'תכט.

ובסגנון חכמינו: אבות רפ"ב.