ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'תרלד

ב"ה, נר שמיני, ה'תשל"ג

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

במענה לשאלתו מהו ענין המנהג - שמנהג ישראל תורה היא (תורה מלשון הוראה) - שנותנים דמי-חנוכה ("חנוכה-געלט") לילדים, ומהי ההוראה מיוחדת שבזה,

ובמענה על זה, ובהקדמה:

ידוע תורת הבעל-שם-טוב, שכל דבר שאדם רואה או שומע יש בזה הוראה בעבודת ה'. ובאמת מעצמו מובן שכן הוא, ומיוסד ביסודי אמונתנו, שהרי כיון שאדם יודע שהשי"ת הוא בורא עולם ומנהיגו בכל עת ובכל רגע, ואני לא נבראתי אלא לשמש את קוני - ג"כ בכל עת ובכל רגע, הרי מובן שכל דבר המתרחש סביבו קשור בעבודת ה'.

ובנוגע להוראות חנוכה, הרי בפשטות יש בזה שני ענינים: א) חנוכת בית המקדש והמזבח, ב) מל' חינוך, חנוך לנער, כולל כל או"א מישראל, כי נער ישראל; זאת אומרת, שכמו שהי' פינוי וטיהור וחינוך בית המקדש, כן צריך להיות בכל או"א מישראל שהוא ג"כ משכן ומקדש לה'.

ומובן אשר ביחד עם החינוך שצריך כל אחד לחנך את עצמו, ואפילו כולנו חכמים וכו', כיון שעל האדם להוסיף בנר מצוה תורה אור מיום ליום, הוא חינוך הבנים והבנות ועוד ביתר הדגשה, שחוב זה מוטל ביחוד על ההורים. וחינוך זה צריך להיות "על פי דרכו", היינו באופן שיהי' מובן ומתקבל על הנער.

ומכאן לענין מעות חנוכה, שהכוונה בנתינתם לילדים לקשר הוראות חנוכה בלימוד שיש ללמוד ממעות אפילו בהתבוננות קלה. כי מצד אחד הרי יש למעות כוח גדול, שמי שיש לו הרבה מעות הוא עשיר, ואפילו עשיר גדול, ומי שאין לו הוא עני ורש. ומצד השני, הרי הכסף כמו שהוא לעצמו אינו אף אחד מג' צרכי האדם, מזון לבוש ובית, אלא שבו ועל ידו אפשר לקנות כל צרכי האדם, ולא עוד שבו ועל ידו יכול לקיים מצוות הצדקה וגמ"ח וכמה מצוות, מה שאין כן אם הכסף יהי' מונח בקופסה ללא ניצול וללא תועלת.

אחת הנקודות העיקריות בחינוך הילדים הוא להסביר לו באופן שידע ויזכור תמיד אשר השי"ת נתן לו "הון תעצומות" - כוחות כבירים בשכל ובמדות שבלב ובמעשה בפועל, אלא שצריך לנצל אותם במילואם, היינו שינצל כח השכל בלימוד התורה ועד לאופן דיגעת שאז בודאי יקויים בו ומצאת, ועד"ז במדות שבלב לאהוב את ה' ואת התורה ואת כל יהודי וכל הדברים הראויים לאהוב אותם, ולירא ולברוח מכל הדברים שיש לברוח מהם, שלכן צריך ללמוד בהתמדה ושקידה ומשמעת לדעת את הטוב ואת המעשה אשר יעשה. ואז הוא לא כמו שהוא בנוגע לכסף גשמי, שהרי בגשמיות מי שאין לו הוא עני, אבל ברוחניות יכול כל אחד להיות עשיר, ובלבד שינצל את הכוחות שניתנו לו, שהרי מובטח הוא יגעת ומצאת. אלא שבזה ניתנה לו הבחירה, ואין הדבר תלוי אלא בו וברצונו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

וכשמסבירים כל זה לילד באותיות המתאימות ובדברים היוצאים מן הלב, ועוד ועיקר מראים לו דוגמא חי', אז מאיר עיני שניהם ה' שגם הנותן מעות חנוכה וגם המקבל אותם מוסיפין והולכים בנר מצוה ותורה אור מחיל אל חיל ועד שנעשית מופת לרבים.

בכבוד ובברכה.


המנהג . . דמי חנוכה ("חנוכה-געלט") ראה גם לעיל אגרת י'תריט, ובהנסמן בהערות שם.

שמנהג ישראל תורה היא ראה הנסמן בלקו"ש חכ"ב ע' 56 הערה 2.

(תורה מלשון הוראה) ראה רד"ק לתהלים יט, ח. ספר השרשים שלו ערך ירה. גו"א ר"פ בראשית בשם הרד"ק. וראה זח"ג נג, ב.

תורת הבעל-שם-טוב ראה כש"ט (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סרכ"ג ואילך. וש"נ.

ואני לא נבראתי . . קוני משנה וברייתא סוף מס' קידושין.

חנוכה . . חנוכת בית המקדש והמזבח ראה גם לעיל אגרת י'תריח, ובהנסמן בהערות שם.

חנוכה . . מל' חינוך ראה של"ה חלק תושב"כ פ' וישב דרוש צאן יוסף בהגה"ה. תו"א וישב סד"ה בכ"ה בכסלו (וראה לקו"ת נשא כט, סע"א. ברכה צח, סע"ב ואילך). שערי אורה ואוה"ת שם בארוכה.

חנוך לנער . . "על פי דרכו" משלי כב, ו. וראה בדרושי חנוכה שנסמנו בלקו"ש חכ"ה ע' 378 הערה 11. שם ע' 384 הערה 74.

כי נער ישראל הושע יא, א.

ואפילו כולנו חכמים וכו' הגדה של פסח פיסקא עבדים היינו.

בנר . . אור משלי ו, כג.

דיגעת . . ומצאת מגילה ו, ריש ע"ב.

ואין . . הרצון ראה זח"ב קסב, ריש ע"ב.

ובדברים היוצאים מן הלב ראה ס' הישר לר"ת שער יג, הובא בשל"ה שער האותיות אות ל' (סט, א).

מאיר עיני שניהם ה' משלי כט, יג. וראה תמורה טז, א. הקדמת התניא.

מוסיפין והולכים . . מחיל אל חיל ע"פ תהלים פד, ח. וראה ברכות בסופה. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ה ס"א. וש"נ.

מופת לרבים ע"פ ל' הכתוב (תהלים עא, ז): כמופת הייתי לרבים וגו' (פרק תהלים המתאים לשנות כ"ק אדמו"ר).