ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'תשלז

ב"ה, כ"ו אדר ב', ה'תשל"ג

ברוקלין, נ.י.

חיילי יחידת הצ. 1331

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

הנני לאשר בזה קבלת המכתב מט"ז אדר ב' שנכתב בשמם, ורב תודות עבור שימת לבבם להודיעני מקבלת ה"משלוח מנות" לחג הפורים.

תקותי אשר בהיותם בני עמנו, עם ישראל, הנקרא בתורה הק' "עם חכם ונבון", בודאי התבוננו גם בפנימיות דמצוה זו של משלוח מנות איש לרעהו, אשר, כמבואר בדברי חכמינו זכרונם לברכה, אחד הטעמים של מצוה זו היא ההדגשה שאף שעמנו "מפוזר ומפורד בין העמים", הרי הוא עם אחד, מאוחד באהבה ואחוה איש לרעהו, ואין זה ענין של סתם רעיון ורגש, אלא צריך להתבטא במעשה בפועל. שלכן הדיוק במצוה זו שאין יוצאים ידי חובתה במשלוח דברי ברכה ואפילו לא דברי תורה וחכמה, אלא דוקא במשלוח מנות ממש ליהנות מהן מיד הנאת סעודה ממש. ולא עוד אלא ש"מנה" פירושה מנה יפה הראוי' להתכבד בה.

ועוד נקודה בזה, כמודגש במגילה, שאפילו גוי כהמן הרשע מכיר בַמציאות לאמתתה שישנו עם אחד (אף על פי שהוא) מפוזר ומפורד בין העמים (ואחדותו ויחודו מתבטאים בזה ש)דתיהם שונות מכל עם. ופירוש "דתיהם" (לשון רבים) כאן אינו דת ואמונה שבלב, אלא פשוט מנהגים ונימוסים ואורח חיים בחיי היום-יום במעשה בפועל. ואף אסתר, כשהשתדלה לבטל את הגזרה, לא הכחישה זה, שהרי האמת היא כן.

ובודאי אשר אנשי צה"ל העומדים על הגבולים ושומרים על כל בני ישראל הדרים בארץ ישראל, לא נצרכים להדגשה יתירה בענין יחודו ויעודו של עמנו, והיא שעמדה לנו ולאבותינו בכל דור ודור נגד כל הקמים עלינו.

ויהי רצון שיזכו להגן לא רק על הגבולות הגשמיים של ארץ ישראל, אלא גם על הגבולות הרוחניים של ארץ ישראל, הנקראת ארץ הקודש אפילו על ידי כל עמי הארץ, שקדושה זו הנובעת מתורתנו הקדושה ומצוותי' היא סוד וקיום עם ישראל,

ויעשו בכל האמור - גם כן כלשון המגילה - מתוך אורה ושמחה וששון ויקר.

וכיון שמתקרבים אנו לחג הפסח, זמן חירותנו, יתברכו כאו"א בחג הפסח כשר ושמח וחירות אמיתית, ובקרוב נזכה לקיום היעוד ונתתי שלום בארץ, וכהמשך הכתוב, והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם גו' ואולך אתכם קוממיות.

בכבוד ובברכה לחג הפסח כשר ושמח,

מ. שניאורסאהן


ה"משלוח מנות" ע"י צעירי אגודת חב"ד.

בתורה הק' ואתחנן ד, ו.

כמבואר בדברי חכמינו זכרונם לברכה ראה מנות הלוי (לר"ש אלקבץ) עה"פ אסתר ט, כז. של"ה שכט, ב. מגילת סתרים עה"פ אסתר ט, יט. ועיין ג"כ לעיל אגרת י'תשכא.

הדיוק במצוה זו ראה שו"ע או"ח הל' מגילה סתרצ"ה ס"ד, ובט"ז שם סק"ד (משו"ת תרוה"ד סקי"א). ועיין ג"כ ספר "נטעי גבריאל" הלכות פורים (הוצאת תש"ס) פנ"ט. וש"נ.

ליהנות מהן מיד הנאת סעודה ראה שו"ת תרוה"ד שם. לבוש שם ס"ד. פרי מגדים (אשל אברהם) שם סק"י.

ועוד נקודה בזה ראה גם לעיל אגרת י'תשכו.

כלשון המגילה אסתר ח, טז.

היעוד בחוקותי כו, ו.

היעוד שם, יב-יג.