ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'תשצ

[שלהי אייר, ה'תשל"ג]

פירוש הידיעה שכותבת שקבלה (שהנ"ל התארס) – לדעתי ברורה, הוא:

1) כיון שהי' עדיין קצת ספק בדעתה – האם הי' יחס הנ"ל אלי' עמוק, עכ"פ עד כדי שירצה להסתגל לאופי שלה, לוַותר עכ"פ בענינים הכי עיקרים בעיני', להראות שאינו משועבד לגמרי להשקפות שלו דע"ע וכו' –

בטלה ידיעה האמורה – כל סוג ספק בכ"ז לגמרי.

2) כיון שע"פ המנהג בחוג מצומצם (ביותר) גם כשביטול שידוך טוב ומוכרח הוא – בכ"ז כשאפשר משתדלים לחכות עד לאחר שישתדך צד השני –

הרי ג"ז ניתן לה – מן השמים.

*

ע"פ תורת אמת שלנו – אדם, אפילו הכי גדול מבנ"י, "קרוב הוא אצל עצמו" – וכתוצאה מוכרחת מזה, כשרואה שאין מפצירים בו פעם שני' ושלישית לאחרי שאמר "לא" – מתאכזב, או גם מתמרמר וכו',

ועד כדי כך שלפעמים אינו רוצה להכיר המציאות:

1) שזוהי הוכחה שגם הבקשה בפעם הראשונה – לא הייתה "בכל לבבך".

2) שדבר שאינו מתאים (ויתירה מזה) – הידיעה שבטל וכו', ה"ז בשו"ט בטוב הנראה והנגלה. וצ"ל הודאה להשם ע"ז.

*

אזכירה עה"צ, בל"נ, שתבש"ט בכ"ז, (בנוסח המקובל) שתקבל התורה בשמחה ובפנימיות, ושתשתדך בקרוב מיט איִר באַשערטן ומתוך מנוחת הנפש ובשמחה.


מצילום כתי"ק.

אדם . . "קרוב הוא אצל עצמו" יבמות כה, ריש ע"ב. וש"נ.