ספריית חב"ד ליובאוויטש

י'תתכט

ב"ה, מוצש"ק, ט"ו תמוז, ה'תשל"ג

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

בהמשך לימי הגאולה יב-יג תמוז, אשר לא את כ"ק מו"ח אדמו"ר "בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה",

ובעמדנו בסיום וחותם הארבעים יום דמתן תורתנו, אשר רק (ומיד) כשאמרו ישראל בנינו יהיו ערבים שלנו (שנקיים התורה) נתן הקב"ה את התורה לישראל,

אבוא בזה עוה"פ להזכיר על המדובר בזה כמה פעמים בגודל החשיבות וגודל ההכרח וגודל הזכות לעשות כל האפשרי בחינוך על טהרת הקודש של כאו"א מבני ובנות ישראל וביתר שאת וביתר עז, מתחיל בחינוך של קטני קטנים,

וכמובן גם ממש"נ: מפי עוללים ויונקים יסדת עוז (ואין עוז אלא תורה) גו' להשבית אויב ומתנקם - וכמו שהאריך בזה בעל השמחה במאמרו-דא"ח ד"ה וקבל היהודים את אשר החלו לעשות (בזמן דמתן תורה).

ושייכות מיוחדת בזה גם לימי "בין המצרים" הממשמשים ובאים, בסגנון חז"ל הקדמת רפואה למכה, שהרי זוהי הדרך להשבית אויב ומתנקם,

נוסף ע"ז אשר תמיד כל הימים הרי אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תשב"ר.

ומובן שגם החינוך במצות (נוסף על הנ"ל - בלימוד התורה) - עיקר וחיוני, ונוגע לכל משך ימי חיי המחונך וכמש"נ: חנוך לנער גו' גם כי יזקין לא יסור ממנה,

כולל גם (ועיקר) חינוך לנתינת צדקה וגמ"ח,

ובלשון הכתוב: כי ידעתיו (ל' חיבה. ולמה ידעתיו - לפי שהוא מצווה) את בניו ואת ביתו גו' לעשות צדקה ומשפט.

ובכ"ז - שייכות מיוחדת ל"בין המצרים" כמפורש: ציון במשפט (עסק התורה) תפדה ושבי' בצדקה.

ויה"ר אשר כל אחד ואחת יעשה בכהנ"ל את כל התלוי בו וגם עי"ז ימהר קיום היעוד אשר יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה,

בגאולתנו האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, עליו נאמר: משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך,

ויקויים מש"נ: לא יהי' בך אביון כי ברך יברכך הוי', ולא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם

ומלאה הארץ (מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ) דעה את הוי'.

בברכה,

מ. שניאורסאהן

***

זה עתה נתקבל הדו"ח ע"ד פרסום הנ"ל. ובודאי עדיין הוא באמצעו - כי יקויים בהם ובמקבלי הפרסום שי': מי שיש לו מנה רוצה כו' ד' מאות.

***

בברכה לבשו"ט בכהנ"ל.

בודאי נמסרה לו השליחות בהנ"ל ויעשה בזה בזריזות הדרושה ובהתפשטות וירד מים (אַטלנטיק) עד ים (פּאַסיפיק) ומנהר (הודסאן) עד אפסי ארץ.

***

 המכתב מאז והמצו"ב נתקבל. ברש"י ר"פ וישב: ביקש כו' הקב"ה - אין לשבש כל הספרים, ולא ראינו - אינו ראי'.

ובנוגע ללקו"ש – צ"ל באופן ובלשון ובביאור המובן יותר להשומעים, ואין כלל מקום לדיוקים שכותבם.

הפ"נ שבמכ' יקראו בעת רצון עה"צ הק'.

***

לקושיתו איך אמרו המרגלים כי חזק הוא ממנו (שלא האמינו) - הוא בדוגמת אוי לי שנשבעתי (ב"ב עד, א).

***

המכתבים נתקבלו. ובמענה לכתבו: א) נסיעתם לכאן לתשרי וכו' - אינה ענין כלל. ב) שילמוד התאבקות כו' לזירה כו' - מופרך. ומצער אפילו הקס"ד עד"ז.

***

נסיעת האברך ... שי' לכאן – כבר כתבתי וכ"פ – ע"ד העדר ההשגחה כאן וריבוי הנסיונות וכו' שלכן אין לסברא הנ"ל מקום. וזהו כתוספת להאיסור דיציאה לחו"ל. וק"ל.

***

מקום לימוד (חינוך) בתו ... תי' – פשוט שצ"ל במוסד חב"די (וכן כל יו"ח דהשייכים לאנ"ש שי'. וק"ל).

***

. . . מובן הצער מתרדמת הארגון דהצאצאים ומובן שע"י אמתלאות וכיו"ב לא יעשה שום דבר...

באם תתקבל כאן החוברת (בהו"ל מסודרת ויפה) קודם ח"י אלול - אשתתף בההוצאות דההו"ל, בל"נ 95% אחוז.

***

בברכה שסו"ס יביאו בפועל ובמרץ ובזריזות את אשר ניתן מלמעלה ובעין יפה וכו' – ואין הדבר תלוי אלא ברצון אמתי אליבא דנפשא. וק"ל.

מוצש"ק, ט"ו תמוז: בלי הפסק בנתיים: (מעלי שבתא) ימי הגאולה, ש"ק, יום דקיימא סיהרא באשלמותא (זח"ב פה, א) דחדש הגאולה.

בלבד . . יכונה: מכתב בעל השמחה לתקופת השנה הראשונה דהגאולה. נדפס בס' המאמרים תש"ח.

וחותם הארבעים יום: שהיו ברצון. ואדרבא הרצון דהאחרונים נלמד מהם (רש"י עקב ט, יח). ולהעיר אשר מעלה בזה ביום ט"ו בתמוז לגבי ט"ז בו שאז ויקהל העם גו' (תשא לב, א).

רק (ומיד): תנחומא ר"פ ויגש. שהש"ר עה"פ משכני.

עוה"פ: בארוכה יותר במכ' די"ב סיון.

קטני קטנים: ראה כתובות סה, ב.

מפי . . ומתנקם: תהלים ח, ג.

ואין עוז: ראה יל"ש בשלח רמז רמד. ולהעיר מהמשך מים רבים תרל"ו בסופו.

במאמרו-דא"ח: נדפס ב"התמים" ח"ז.

בין המצרים: דעקא בי"ז בתמוז עד ט"ב (איכ"ר עה"פ א, ג. ועד"ז בפע"ח וכו' במקומו. וראה פי' הבעש"ט (כתר ש"ט קרוב לסופו) שלפי שהיו בספק כו'). - והרי ענין החינוך הוא להעמיד על האמת והודאי.

בסגנון חז"ל: במגילה (יג, ב) שאין ה' מכה אלא א"כ בורא רפואה תחלה.

אין . . תשב"ר: שבת קיט, סע"ב. והפי' ההבל שלהם (ולא העשי' דהמחנכים ורבן). וה"ז חידוש גדול, ולכאורה לא מצינו דוגמתו בדיבורו של קטן, ושלא נצטווה עליו כלל (הל' ת"ת לאדה"ז בתחלתן), ואף אם הוא שלא לשמה ממש מיראת הרצועה (תניא קו"א סד"ה להבין מ"ש בשער). ואף שי"ל שזהו פעולת התורה, הרי רק ע"י דיבור קטן בנ"י ה"ז תורה (ולא אמרינן בזה מעשה עץ שימש (חולין קכט, א) ויועיל באיזה אופן שיהי').

העולם מתקיים: ראה קו"א (שם מזח"ב רנה, ב) שהמלאכים הם מעלים ההבל עד האצילות.

תשב"ר: ראה לקו"א ואו"ת להה"מ (שהשנה שנת המאתיים להסתלקותו) תהלים סד"ה שיר גו' כחולמים. קהלת יעקב מערכת תינוקות.

לכל משך ימי חיי המחונך: שגם מזה מוכח שנוגע גם לקטנות (וראה שו"ע או"ח סשמ"ג) וגם בנוגע ללימוד תורה (ראה הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א).

חנוך . . ממנה: משלי כב, ו. ע"ד הקבלה ראה לקוטי לוי יצחק לזהר ויקרא ע' קצג.

כי ידעתיו . . משפט: וירא (יח, יט) ובפרש"י שם. וראה אוה"ת שם.

ציון . . בצדקה: ישעי' א, כז. וראה לקו"ת ואוה"ת (ר"פ דברים, ישעי' שם).

במשפט (עסק התורה): לקו"ת שם.

משפטיך . . מלך: תהלים עב, א.

לא יהי' . . הוי': ראה (טו, ד). וראה רמב"ם סוף הל' מלכים: ובאותו הזמן לא יהי' שם לא רעב כו'. וצע"ק בשבת (קנא, ב): שנאמר כי לא יחדל כו'.

ולא ילמדו . . גדולם: ירמי' לא, לג. וראה ש' האמונה פט"ז ואילך.

ומלאה הארץ: ישעי' יא, ט. וראה רמב"ם שם. אוה"ת עה"פ.

מים . . ארץ: תהלים עב, ח.

מים עד ים: להעיר מביאוה"ז (לזח"ג קעא, א) וסד"ה וישלח תרס"ו בפי' ים הקדמוני וים האחרון.


כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש חי"ג ע' 266, והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מכתב נדפס גם באגרות קודש שלו ח"ב אגרת שפו.

במכ' די"ב סיון לעיל אגרת י'תתג, וש"נ.

מפי עוללים ויונקים באגרת זו, ובכמה אגרות ושיחות של התקופה שלאחרי' (מט"ו תמוז ועד לתחלת מלחמת יום הכיפורים) מודגש ביותר פסוק זה, וחובת חיזוק והרחבת חנוך בני ובנות ישראל על טהרת הקודש. והקשר למלחמה זו נתבאר בשיחת י"ג תשרי ה'תשל"ד (לקו"ש חי"ד ע' 404 ואילך).

ב"התמים" ח"ז לה, ג [שלו, ג] ואילך. נדפס גם בסה"מ תרפ"ז ע' 180 ואילך.

וקבל . . תורה אסתר ט, כג. שבת פח, א.

לקו"א ואו"ת בהוצאת קה"ת – לקו"ת סי' רכח (נה, ג). או"ת פב, סע"ב ואילך.

היעוד זכרי' ח, יט. רמב"ם סוף הל' תעניות.

תהלים עב פרק תהלים המתאים לשנות כ"ק אדמו"ר.

זה עתה . . מאות קטע זה להנהלת צא"ח ברוקלין.

מי . . ד' מאות ראה קה"ר פ"א, יג. פ"ג, יו"ד. רמב"ן ובחיי ס"פ חיי שרה. ועוד.

בברכה . . ארץ קטע זה למו"ה יעקב יהודא העכט. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"א ז'תתלד, ובהנסמן בהערות שם. חכ"ד ט'שיז (ע' שלג).

וירד . . ארץ תהלים עב, ח (פרק תהלים המתאים לשנות כ"ק אדמו"ר).

המכתב .. הק' קטע זה למו"ה אבא הלוי לוין. נדפס ב"מקדש מלך" ח"ד ע' שכג. אגרות נוספות אליו - לעיל חכ"ז י'כז, ובהנסמן בהערות שם.

ממוצש"ק וארא ה'תשל"ג.

ביקש כו' הקב"ה במכתבו: ראיתי כתוב בס' תוספת ברכה מבעל תורה תמימה, על מה שרש"י מביא בריש פ' וישב בשם המדרש "ביקש יעקב לישב בשלוה וכו' אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים וכו'", שהוא טעות גמור כי במדרש כתוב כי השטן טוען ככה. והנה בכל החומשים כתוב ברש"י כלשון הנ"ל ובמדרשים שלנו כתוב באמת שזה טענת השטן, והשאלה היא האם זה באמת שגיאה גסה שאין אף אחד מתקן אותה.

ראה לקו"ש ח"ל ע' 176 ואילך.

עדויות פ"ב מ"ב. זבחים קג, ב.

ובנוגע ללקו"ש שלומד לפני הקהל בכפר חב"ד, שאולי צריכים להגיד את השיחה אך ורק כפי שהיא כתובה פה במקום, בלי הוספת ביאור משיחה אחרת או מקורות אחרים.

לקושיתו קטע זה למו"ה יצחק דובאָוו. אגרות נוספות אליו - לעיל חכ"ז י'שטו, ובהנסמן בהערות שם.

כי חזק הוא ממנו שלח יג, לא ובפרש"י.

(שלא האמינו) במכתבו: גם לאחרי הביאור בלקו"ת והביאור רחב של כ"ק שליט"א בהש"ק (ראה לקו"ש חכ"ג ע' 94 ואילך), עדיין לא הבנתי מה שאמרו המרגלים כי חזק הוא ממנו (שלא האמינו), וגם בתניא פ' כ"ט מביא הלשון שלא האמינו.

המכתבים . . עד"ז מצילום האגרת. נדפסה ב"היכל מנחם" ח"ג ע' קפ.

להאיסור דיציאה לחו"ל ב"ב צא, א. רמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט. וראה גם לעיל ח"ז אגרת ב'לח. ח"ח ב'רנז. ח"י ג'שח. ג'שסד. חי"ב ד'סא. חי"ג ד'רפט. חי"ח ו'תתפז. חי"ט ז'תיב. ח"כ ז'תרנז. חכ"ד ט'רפז. חכ"ו ט'תתכט. ט'תתקפט. חכ"ז ט'תתקצה. י'תמג. י'תקנא. לקמן י'תתפה.

במוסד חב"די ראה גם לעיל אגרת י'תשנט.

מובן . . אחוז קטע זה למו"ה שמואל אלעזר הלפרין. אגרות נוספות אליו - לעיל י'תרט, ובהנסמן בהערות שם.

הארגון דצאצאים צאצאי אדמו"ר הזקן. ראה שם.

החוברת "מחצבת", בטאון איגוד צאצאי רבינו הזקן, המוקדש לכנס הראשון של צאצאי רבינו הזקן, ונדפס לקראת ח"י אלול ה'תשל"ג.

בברכה . . וק"ל קטע זה להנהלת מוסדות חינוך חב"ד אשר בירושלים ת"ו.

ובאגרת המזכירות:

ב"ה, כ"א סיון תשל"ג

ברוקלין, נ.י.

להנהלת מוסדות חנוך חב"ד בירושלים ת"ו,

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

מאשרים אנו קבלת מכתבכם מי"ג סיון. ובשים לב למצבכם כפי המתואר במכתבכם הנ"ל, הנה מבלי להתחשב עם הקושי שבזה, הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להורות לנו להקציב לכם באופן חד פעמי שלשים אלף ל"י.

ולהעיר אשר בכל מכתב במשך כל הזמן לא מצאנו אף פעולה אחת ממשית – בנוגע לגיוס כספים (למרות שכל המוסדות דירות"ו הולכים ומתבססים, מייסדים מוסדות חדשים בירות"ו ומשתפרים וכו'). וכיון שמצב זה בעצמו – אין מזעז[ע]ם כלל, בודאי שלא יועיל בזה זירוז מכאן (לבד – מכתיבת מכתב לכאן) – ועכ"פ הבקשה – להתאסף דחוף ולהודיע לכאן בהקדם – היש בידם הצעה מעשית לתקן הנ"ל או לא. – מובן שיכולים לצרף לאסיפתם עוד מי שימצאו לנכון – ובלבד שיתברר המצב והסיכוים לעתיד כמו שהוא לאמתתו.

בכבוד,

ח.מ.א. חדקוב