ספריית חב"ד ליובאוויטש

תכז

ב"ה, חג הגאולה, י"ט כסלו, תש"ט

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ וכו'

מוהר"ש שי' פויזנער

שלום וברכה!

בענין ספרי הרב א"ב שי' זילבערבערג דמחנם - הנה ספרי הנ"ל אינם אצלי ולא בספרי' של המל"ח, וראיתי מהם באקראי רק ספרי שו"ת משנת בנימין, ובעברי עליו שבעתי נחת, שבעת הזאת ובמדינה הזאת, אשר בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א (ע"ד מדינה אחרת) במבואו לקונטרס עץ החיים "אברכים מתוארים בתוארי גאונים עילוים, קצוצי זקן וגדועי פאה, מפלפלים בסוגיא עמוקה ובונים מגדלים להקיל בכל דבר מצוה, ולהעמידה ערומה גוף בלא נשמה, וקרנים להם לסתור סברת הגאונים ולנתוץ איסורי ראשונים" נדפס ספר מחזיק במנהגי אבותינו וכוחא דהיתרא לא עדיף לי' לכפות בשביל זה את השכל הישר ולהטותו מדין אמת לאמתו.

- (ונפלאתי למה זה יצא מגדרו ובסי' ע"ו מדבר בקול חלושה לענין העמדת מייקראפאן בביהכ"נ בר"ה, ובדברי תחנונים, ורק שמ"מ ל"פרדס", בה בשעה אשר מלבד שיש אוסרים גם אחרי כל הזהירות בהעמדת המייקראפאן ובהערכתו (כמדומה שהובאו מקצתם ב"פרדס" תש"ה) הנה ה"ז ענין שנמסר לע"ה וכשיתירו ביו"ט יעשו גם בש"ק, והחכם עיניו בראשו לראות שעי"ז פורצים פרצה לבוא לאיסורים דאורייתא. ואם גם אחרי רוב עיון ועומק לא מצא טעמים לאיסור ברור, עכ"פ לא הו"ל להדפיס תשובה זו ולתת מקום לומר: ראה שהמחמירים ג"כ מקילים בזה. ועל כגון דא נאמר אם מלה בסלע משתוקא בתרין).

אבל מה נשתוממתי בקראי בספר, וראיתי אשר אף שמביא אחרונים ואחרוני אחרונים הנה נזהר מלהביא אפילו להזכיר את רבנו הזקן או את הצמח צדק ופסקי דיניהם.

ועיין ברמ"א או"ח ונתיבות חו"מ סכ"ח לענין תוקף חיבורים שנתפשטו בישראל וטעות בנ"כ השו"ע דהוי כטועה בדבר משנה (ונרמז בהל' ת"ת לרבנו הזקן רפ"ב).

ובתחילה דנתי לכף זכות שאולי לא ראה המחבר או לא ידע ספרים הנ"ל (וראה של"ה ס"פ בלק עה"פ חטאתי כי לא ידעתי), אבל שוב ראיתי שמביא את השד"ח וכו' המביאים את אדה"ז והצ"צ בכ"מ.

והנני לציין בזה איזהו מקומן, ולא כולם, שמדובר בצ"צ ע"ד הענינים, שבס' משנת בנימין הנ"ל הם עיקר השקו"ט שלו (כי אלו שבדרך אגב - רבו).

משנת בנימין שו"ת ס"א - עיין צ"צ שער המילואים ר"ס יב.

דרך אגב: מש"כ בשו"ת הנ"ל דאכילת קדשים מותר בישיבה וציין לתוד"ה אין )יומא כה, א) - הנה שתי דעות בזה בתוס'. ולדעת המתיר ישיבה באכילה, הרי צ"ל דוקא בישיבה, כיון דנלמד מקרא דלמשחה ואת"ל כמ"ש בשו"ת הנ"ל - צ"ל נשיאות כפים בישיבה דוקא! וזה מופרך, כמובן. עיין (חולין קל"ב, ב: אין נאכלות אלא כו'. וראה מל"מ הל' מעה"ק פ"י ה"י). ומסתימת ל' הרמב"ם דאין ישיבה בעזרה משמע דס"ל דגם כהנים בכלל זה (וראי' גמורה אינה, דדרך הרמב"ם להביא דינים המפורשים דוקא). ועיין באר שבע למס' תמיד פ"ק. וכ"כ הצ"צ בס' טעהמ"צ (מצוה ק"ב ורע"ז) בסתם דאכילת כהנים מעומד דוקא.

שם סימן י"ח - עיין לקוטים שבסו"ס פס"ד להצ"צ. שו"ת דברי נחמי' חאו"ח ס"ט.

שו"ת שארית יודא חאו"ח ס"א.

שם סו"ס כ"ה - עיין שו"ת צ"צ חאה"ע סו"ס י"א דדשו בה רבים שומר פתאים ה' - שייך גם בת"ח היודע הסכנה.

ובגוף ענין דנשואי אלמנה וגרושה ראה פסחים קי"ב סע"א דיש ג"כ מעלה בגרושה לגבי אלמנה. ובשער הפסוקים להאריז"ל ס"פ תצא "והגרושה יותר נקי' מכולם מאלמנה וגם חלוצה - אלמלא משחז"ל שלש דעות במטה". ובכמה ספרים (הובאו בניצוצי זוהר לזח"ב קב, א) דלאחר יב"ח אין סכנה, אפילו מועטת, באלמנה. ובזהר חי לזח"ב שם בשם הה"מ דאדרבה יש תיקון לנשמת הנפטר אם נשאת האלמנה לת"ח. וכבר נדפס תיקון נשואי אלמנה למהר"ש שרעבי. אבל כמדומה שאין האשכנזים נוהגים בזה - ועיין צ"צ שם לענין ת"ח בזמה"ז בענינים כאלו. ומ"ש במשנת בנימין שם ע"פ השל"ה שאין לשדך עם גרושה שנעשית חלוצה אח"כ לא ציין מקומו בשל"ה לעיין הטעם. ולכאורה עפמ"ש בשער הפסוקים ה"ז טוב יותר מאלמנה.

שם סל"ד - עיין שו"ת הצ"צ שער המילואים חאו"ח בתחלתו ובפס"ד שם.

- מש"כ שם לומר בברהמ"ז שהשמחה במעונו שאכלנו משלו, ולא ושאכלנו משלו, הנה כן הוא בכל סידורי חב"ד.

מש"כ לומר יתגדל ויתקדש - דלתי"ן צרויו"ת. הוראת ומנהג בית הרב הוא דלתי"ן פתוחות. וכ"ה ג"כ נוסחת היעב"ץ בסידורו - וכמוש"כ כ"ז בסוף הקונטרס לב' ניסן תש"ח.

ואסיים בברכת חג הגאולה, י"ט כסלו תקנ"ט, שאז היתה התחלת הענין דיפוצו מעינותיך חוצה, ומשם ואילך הולך וגדל (עיין אגה"ק סי' יד), אשר בימינו אלו ממש תקוים גם הבטחת משיח צדקנו להבעש"ט דאז קאתי בפועל, ויגאלנו גאולה כפשוטה, גאולה אמתית ושלימה

מ. שניאורסאהן

תכז

חלקה נדפסה בלקו"ש חכ"א ע' 382, חלק בחכ"ג ע' 366 וחלקה בחי"ט ע' 509 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

ראה אגרת שלפנ"ז.

שמ"מ: שמראה מקום.

נשואי אלמנה וגרושה: ראה אג"ק אדמו"ר, מוהרש"ב נ"ע ח"ב אגרת תקלט.

*) שוב התבוננתי אשר בש"ס במד' מצאתי קרו"ת רק פ"א; והוא בקה"ר ב, ב. וגם בזה קרוב לודאי שהוא ט"ס. וע"פ ג' עדים יקום דבר; תנח' ר"פ אחרי, יל"ש קהלת וקה' זוטא שבכולם לנכון תו"ק. ובאיכ"ר פתיח' ג' הרי ביל"ש וכו' ג"כ הגירסא תו"ק ולא קרו"ת.

ואין אני אחראי לתרץ גירסת הסי' והמחזור הנ"ל.