ספריית חב"ד ליובאוויטש

תקמא

ב"ה, ח' מר חשון, ה'תש"י

הרה"ג הוו"ח אי"א נו"מ זקן וישב בישיבה

וכו'

מהור"י שי'

שלום וברכה!

באתי בזה לאשר קבלת ספריו עה"ת ע"פ בראשית נח, וכמדובר נשלח לו בחבילה בפ"ע ספרים מהוצאותינו בזמן האחרון, והם ספר טעמי המצות להצ"צ והקונטרסים סט-עב אשר לכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א.

ובטח למותר לבקשו, שאם ימצאו עוד מספריו טופסים כפולים לשלחם ע"י עו"ר, ומובן שיושלח לכת"ר עוד ספרים מהיו"ל על ידנו, ות"ח על העבר ות"ח על להבא.

ולחביבותא דמילתא, הנה תיכף לקבלת הספרים עברתי בין הדפים, ואבוא בזה באיזה הערות, אף שאני אמרתים בחפזי, כי אין הזמן גרמא להאריך כדרוש.

א) בתחילת ספרו. במסורה דא"ב רבתי, במש"כ במנורת שלמה שסותר למסורה דדה"י, וכותב שלא הי' לעיני המנו"ש המסורה שלנו. - הס' מנו"ש אינו אצלי, אבל לפענ"ד ברור, שיש שתי שיטות בא"ב רבתי (וכן גם בא"ב זעירי): א) דהא"ב הנ"ל נמצאו במקרא לבדו. ב) דהא"ב הנ"ל מפוזר ע"פ כל התנ"ך. ואולי אפ"ל דתלוי בשתי הדעות דאלמלא חטאו אבותינו אם הי' ניתן להם רק מקרא וס' יהושע (נדרים כב, ב), או [שאעפ"כ] היו ניתנים כל הכ"ד ספרים (ראה עיון יעקב על הע"י שם). וס' יהושע אינו נוגע בנדו"ד, כי אין בו אותיות משונות (ראה מנחת שי יהושע יד, יא).

ב) שם בחלק לימודי השם ס"ק א, שבראש כל מעשה נבראו השמים והארץ, ובס"ק ב' ג' שנבראו חומר היולי ושהזמן הוא נברא. וא"כ הוא סותר למש"כ בסק"א, דפשיטא דסדר הקדימה הוא: זמן, חומר היולי שמים וארץ. ואם הדיוק הוא בראש כל מעשה דוקא, א"כ הד' יסודות קדמו לארץ וכמוש"כ ברמב"ן, ולהעיר, דברמב"ן כתב דשני חומר היולי היו אחד לשמים ואחד לארץ, והועתקה דעתו בעץ חיים שער קיצור אבי"ע רפ"י.

ועייג"כ רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ג. והנה מלבד דקושי גדול לומר דבריאה הראשונה היתה שני דברים, צע"ג איך ליישב זה עם משנ"ת בע"ח ש' דרושי אבי"ע פ"א דהנמשל על חומר ההיולי הוא ספירת הכתר ומבאר בחומר ההיולי רק דהארץ.

אבל ידוע די"א דהחומר היולי אחד לשמים וארץ. וי"ל דתלוי בשתי הדעות בבראשית רבה פי"ב יא עיי"ש ביפ"ת ובמו"נ ח"ב פכ"ו ואכמ"ל.

ג) שם. שהזמן הוא מחודש; ומביא קושיא הידועה ממרז"ל שהי' סדר הזמנים קודם לזה. והנה כל התירוצים שנאמרו בזה אין מבארים שינוי הל' סדר זמנים.

ויפה מתורץ ומבואר בס' המצות להצ"צ מצות האמנת האלקות פי"א. וע"פ משנ"ת שם מובן, דגם הזמן הבלתי משוער הוא מחודש ונברא. וד"ל.

ד) בסוף ח"ב. שקו"ט אם ב"נ מחוייב בקדה"ש וראיתו מנסיון א"א באור כשדים. - והאריך בזה מהרימ"ט ס"פ תולדות ובפרשת דרכים דרך האחרים ד"ב.

ה) שם שקו"ט אם ב"נ מצווה על כבוד או"א, ויעויין מנח' (נו, ב) עשר מצות כו' שבע שקבלו ב"נ והוסיפו עליהם דינים ושבת וכבוד או"א כו' הוסיפו בדינים מבעי לי' כו' - משמע דלא נצטוו ב"נ ע"ז.

ובמ"ר שהביא שם: לך אני פוטרך מכיבוד או"א ואיני פוטר אחר מכיבוד או"א - לכאורה בלאה"כ אינו מובן הסיום ואיני פוטר אחר, דמהיכא תיתי לומר דיפטור אחר כיון שמתחיל לך אני פוטרך. וכי קס"ד שתיבטל מצות כבוד או"א לגמרי ונ"ל הפירוש: לך אני פוטרך לגמרי, ובמילא אינך צריך לחזור לחרן אחר קיום הצווי לך כו'.

אבל איני פוטר אחר, אף שיהי' דומה לנידון דידך, שיניח אביו ע"פ ציווי, הנה בכ"ז אם יתעכב לאחר קיום הצווי יענש ע"ז, כי לא נפטר מכיבוד או"א, אלא שלשעה נדחת הכיבוד מפני ענין אחר. ונרמז בזה ענין יעקב דמגלה ספ"ק. וע"פ הנ"ל מתורץ ג"כ, הא דיצא א"א מחרן בפעם השני' אף שכבר קיים הצווי לך לך ביציאתו הראשונה, ועפכ"ז אין ממרז"ל זה ראי' לחיובי דב"נ בכלל, כי הוא מדבר בהאבות. מצוה דתליא בסברא אם ב"נ מוזהר בה - ראה שדי חמד פאת השדה כללים ג' סוסק"ז.

החותם באיחול כט"ס

הרב מנחם שניאורסאהן

דרך אגב גינצבורג שמזכיר בהקדמתו הי' משומד ואיזה זמן גם מיסיאנער. ולא באתי רק להעיר.

תקמא

מהעתק המזכירות.

מהור"י: שטייף. אגרת נוספת אליו - לקמן תקמו.

ספריו עה"ת: חומש בראשית עם פרש"י כו' ונוסף לזה המסורה, למודי השם וציונים. עו"ר: עושי רצונו.

שהזמן הוא מחודש... סדר זמנים: ראה בזה לעיל ח"ב אגרת רפג. לקמן תרפו.