ספריית חב"ד ליובאוויטש

תקפו

ב"ה, כ"ה ניסן, ה'תש"י

הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו'

מהורמ"מ שי' הכהן

שלום וברכה!

הקונטרסים בטח הגיעו במועדם. וחפצי לקוות אשר יביאו התועלת הנרצה, לא רק בנוגע אליו כמו פרט, ולא רק בנוגע אליו כאיש אשר הרבה פרטים תלויים בו אלא גם בהמושפעים ממנו והנמצאים בסביבתו, ות"ח אם יודיע בשו"ט בזה.

ובמענה על מכתבו בענין ישראל הדר עם הנכרית ונולד להם בן והביאו האב למולו.

א) מש"כ דמלין, מילת גר, את הקטן על דעת אביו, דלא גרע מנכרי קטן שמלין אותו ע"ד אביו הנכרי, וכפסק השו"ע יו"ד סרס"ח ס"ז.

לא נ"ל הדמיון כלל, כי הנכרי ובנו יש להם שייכות זל"ז ונקרא זרעו (יעויין יבמות סב, א ובפוסקים שם) משא"כ בבן ישראל שבא על הנכרית - וכבר תמהו אפילו על הדיעה שהובאה ברמ"א בשו"ע אהע"ז סט"ו ס"י, אף שמדבר שם רק מדרבנן ולחומרא.

ובנדו"ד כיון שאמו רוצה שיגיירו את הילד, לפענ"ד צריך לגיירו ע"ד ב"ד.

ב) ומש"כ מנ"ל להמחבר שו"ע יור"ד סרס"ח ס"ה (ועד"ז ברס"ז ס"ב) הנוסחא למול את הגרים - בברכה ראשונה.

יעוין בב"ח סרס"ז שכן היא גרסת אלפסי ישן. ובטח מצא כן המחבר במקומות עוד, ויל"ע בדקדוקי סופרים לשבת ואינו עתה תח"י. [- לא נמצא שם דבר בנוגע לנדו"ז].

ג) ומש"כ שצוה להמוהל לברך ברכה ראשונה "על המילה" היפך דפסק המחבר המפורש מפני הצ"ע שיש לו בפסק זה ומצרף ג"ז שהרמ"א סרס"ה ס"ב אינו מחלק בין ברכת מוהל סתם לברכת אב המל וגם בנדו"ד צ"ל כן, ומה שלא הגי' כן, הרמ"א גם בסרס"ח הוא מפני שסמך על הגהתו סרס"ה. - כן הקשה ותירץ ג"כ בפי' מגן האלף על סי' רע"ג ח"ב ע' 404 -

אחרי בקשת סליחתו, רע בעיני מעשה זה, לעשות מעשה היפך המחבר מפני שלע"ע לא מצאנו תירוץ להמוקשה בעינינו. וחס לנו ללכת בדרך כזו שיכולה לערער את כל היסודות.

- ומה שמדמה זה לסרס"ח כבר פירש יפה בגליון מהרש"א בסרס"ח החילוק שביניהם.

- וי"ל שלכן גם בקרבן נתנאל ספי"ט דשבת לא הקשה אלא מהל' עבדים ולא מהל' גרים (ומש"כ שם בק"נ דגם גבי עבדים הוי כל אחד כאבי הבן צ"ע) - וכבר הובא משו"ת הרמ"א סמ"ח שנודע לו פסק הב"י בענין צוואה, והרמ"א סותר דברי הב"י באריכות גדולה, אבל באותה תשובה גופא כותב שהכריח לעשות כפסק הב"י וגם לא חכה עד שיגיעו קושיותיו אל הב"י ולראות מה ישיב עליהן. ואם הראשונים כך וכו' וכו'.

באיחול כט"ס

הרב מנחם שניאורסאהן

לאח"ז:

באות שלום סרס"ו סקי"א מקשה מפ"מ לא העיר הרמ"א גם בסרס"ח. ודעתו נוטה לברך על המילה. וכנראה לא ראה את גליון המהרש"א מדאינו מזכירו.

תקפו

מהעתק המזכירות.

מהורמ"מ שי': פלדמן.