ספריית חב"ד ליובאוויטש

תרצא

ב"ה, כ"ג מנ"א, השי"ת

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהורד"מ שי'

שו"ב

שלום וברכה!

קבלתי מכתבו ושמחתי להודע אשר מצב זוגתו תי' הולך וטוב. כן יבשר תמיד אך טוב וחסד אכי"ר.

ומה שהעיר בהמשך מים רבים תרל"ו:

א) בפל"ג דמחלק בין ראשית ההתהוות וחידוש הישנות, וראייתו מהמד"ר (ב"ר פס"ח, ד): מאז ועד עתה מה הוא עושה כו'.

ומקשה דע"כ צ"ל דאין הדברים כפשוטן שהקב"ה הי' עסוק בענין הבריאה ששת ימים וכו'. אבל קושייתו אינה מחלשת הראי', דהראי' היא דאיך שנפרש הדברים בב"ר הנה מוכרח שם דיש חילוק בין הבריאה בוימ"ב והבריאה אח"כ. ופי' המד"ר בקצרה י"ל: השאלה היא: (אור) הקדוש (וסוכ"ע) ברוך הוא (ונמשך ונתגלה באופן דממכ"ע היינו במקום וזמן, בזה) ברא עולמו לכמה ימים (נמשך גילוי זה)? א"ל ששת ימים, מאז וע"ע מה הוא עושה (ובמה נראה גילוי אור זה)?. היסוד לפי' השם קוב"ה יעוין לקו"ת תזריע כב, ג. ובכ"מ.

ב) רפל"ד שמביא משל ע"ז שמכח הא"ס נתהווה גבול ממעין הנובע בלי הפסק ומ"מ ממלאים ממנו בכלים מדודים. ומקשה דאין הנמשל דהשפע משנה את המושפע, דומה להמשל שאין הכלי משתנה מהמים הנשאבים בו, ומתאים יותר המשל השני דנביעת החכמה מחכם גדול לתלמיד קטן.

והנה כדוגמת משל ראשון, אבל בנהר, מובא בכ"מ בדא"ח (ראה ביאוה"ז וישלח) בביאור קצת יותר ונתוסף שם, שמצד מרוצת המים שאינה פוסקת היו שוטפים את הכלים, ונתבאר בדא"ח (הוי' יחתו ר"ה ה'תש"ו) שהוא באחת מג' פנים שונים: א) שישברו הכלים לגמרי. ב) שעכ"פ יבטלו מתורת כלי שענינו לקבל וכאן לא יתעכבו המים בתוכו, מפני מרוצתם, ויצאו חזרה. ג) גם מלכתחילה לא יכנסו בהכלי, מפני הא"ס שבקילוח. הרי שגם במשל זה נשתנה המקבל, אלא שבמעין שהנביעה היא טפין טפין, במילא אין אף אחד מג' אופנים הנ"ל.

ויש להוסיף ביאור קצת, בהקדים הקושיא למה נצרכו שני משלים, ומה מוסיף אחד על השני, כי בודאי לא דבר ריק הוא.

והענין בקיצור נמרץ: דבהשקפה ראשונה, הנה ענין בלי גבול (או למעלה מזה ענין א"ס) צ"ל א"ס כיון שהמקור אינו מוגבל, הן עצם ענין ההשפעה הן הדבר שמשפיע.

ובאמת אינו כן בשנים.

וע"ז הביא ב' המשלים: דהמשל דמעין, דהנביעה היא בלי הפסק, אבל הדבר שמשפיע מוגבל, טפין, והמשל דחכם, דהנביעה בגלוי נפסקה, אבל השכל שמשפיע הוא א"ס עתה בערך המקבל, דהרי עד ארבעין שנין לא קאים אינש אדעתי' דרבי', ורק אחרי מ' שנה, וגדל בנתיים, מבין עומק החכמה שהי' בזה שהשפיע לו לפני ארבעין שנין.

ובנמשל יש לומר בדרך אפשר שזהו החילוק בין צבא השמים הקיימים באיש ואין להם תולדות, ההשפעה נפסקה, אבל החיות שנשפעה הוא א"ס (כמשנ"ת בפל"ג), ובין צבא הארץ שאין קיימים באיש אבל יש להם תולדות - החיות שנשפע גבולי, אבל אין ההשפעה נפסקת.

ויש להאריך בכ"ז, אבל די בהנ"ל לחכימא.

ועיין ג"כ ספר החקירה להצ"צ ח"א בתחלתו.

בברכה להבראת הגוף והנפש גם יחד לכבו' ולביתו תי'

הרב מנחם שניאורסאהן

תרצא

נדפסה בלקו"ש ח"י ע' 179, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מהורד"מ: שולמן.