ספריית חב"ד ליובאוויטש

תשנה

ב"ה, כ"ד אלול, השי"ת

הרה"ח וו"ח אי"א וכו'... שי'

שלום וברכה!

הקונטרס לח"י אלול עם מכתבי המצורף אליו בטח קיבל במועדו, וקרא ג"כ מה שכתבתי בשולי המכתב.

מפני קוצר הזמן לא הארכתי אז כדבעי למהוי וגם חשבתי שאולי אין צורך באריכות בזה וגם מלים קצרות יספיקו לו. אבל מכיון ששתק ולא ענה לי על זה, הנה ידוע בש"ס שיש שני פירושים בשתיקה: כיון דשתיק אודויי אודי לי', או שתק דבטולי בטלי לדבריו. וכיון שיש מקום לספק, הנה בא בזה באריכות קצת יותר. וזהו המצב כפי שאני רואה אותו:

כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בחר בו ועשהו לשלוחו להנהיג עדת בני ישראל במחנו.

שלוחו של אדם כמותו, ואחד הטעמים בזה הוא, כי המשלח נותן מכוחותיו להשליח. זהו בכל אדם בכלל, בפרט באדם שהוא פנימי ועוד יותר אם המשלח הוא עצמי, וידוע מאמר הבעש"ט עצם כשאתה תופס במקצתו הרי אתה תופס בכולו (מובא במאמר ר"ה פ"ב).

הרי כשהמשלח נתן להשליח מכוחו הרי זה כאילו כולו נמצא שם.

לאיזה תכלית שלחו כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ? הרי ברור הדבר שהוא כדי לנהל עדתו בדרכי התורה והמצוה ולעזרם שיעלו כל אחד ואחת מהם במסילה העולה בית א-ל. פשוט ג"כ שלזה צריך שגם השליח ילך בעלי' אחר עלי' הרבה יותר מקהל עדתו שממונה לראש עליהם. על ידי איזה אמצעים יכול השליח לעלות? ישנה לזה דרך המלך מלכו של עולם, דרך סלולה ומבוארה על ידי חז"ל בכלל, נשיאי חב"ד בפרט, ונשיאנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ביחוד, באיזה אופנים אפשר להפטר מפתויי היצר הרע הנקרא דער קלוגינקער, שזהו הקו דסור מרע, ואיך לעלות בקו דעשה טוב.

אחרי כל זה אם ח"ו נכונה השמועה ששמעתי על דבר רצונו בענין הקאלעדזש הנה כמה תוצאות לזה: א) מזמנו המצומצם גם בלאו הכי ילך חלק גדול שלא על ההשתדלות במילוי תפקידו הנ"ל. ב) חלק מזמנו ישתמש בו לענינים שהם מנגדים למילוי תפקידו הנ"ל. ג) ממנו יראו וכן יעשו בתוספת מרובה גם קהל עדתו, לאמור: אם השליח של הרבי מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ, אחרי שלמד כמה שנים בישיבתו, בכל זה מוכרח הוא כדי צו ווערן א מענטש ללמוד תורת הקאלעדזש, אם כן למה לנו לחיות בטעות ומוטב שנשלח בנינו ובנותינו לכתחילה לקבל חנוך כזה. ד) והיא העולה על כולנה, וואס האט ער צום רבי'ן וואס ער שלעפט עם מיט זיך אין קאלעדזש, כי כוחות המשלח נמצאים בו, וכאשר גופו הוא הולך לקאלעדזש, הרי גם נפש האלקית האסורה בגוף זה מוכרחת ללכת ג"כ, ובדרך ממילא גם כוחות הרבי המלובשים בנפש האלקית זו, וכנ"ל, דמקצת מן העצם כו', נמצא שלעפט ער כביכול דעם רבי'ן מיט זיך.

אין חפצי להאריך יותר בכל זה, וגם איני רואה הכרח לזה, כי בודאי גם הנ"ל מספיק די והותר.

איני יודע אם הנסיון גדול בשבילו כל כך, ובכל אופן תקותי ובטחוני שיעמוד בנסיון זה ואז בודאי יראה כי זהו ענין הנסיונות כי לא הי' בדבר זה ממש. וכידוע בחילוק נסיונות ובירורים. ויוסיף שיעור בלימוד התורה בכלל ותורת חב"ד בפרט ותורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ביחוד, אשר כל זה הוא עצה שלא יבלבלוהו מחשבות שהן צריכות להיות זרות לו, ויוכל למלא תפקידו תפקיד נשמתו בעלמא דין מתוך מנוחת הנפש.

איני יודע יחס זוג' הרבנית תחי' לשאלה הנ"ל, ובכל אופן הרשות בידו, ולכאורה נכון הוא, שימסור לה תוכן מכתבי בענין זה.

בטח יודיעני מהחלטתו הטובה בכל זה, ות"ח מראש.

אתענין לדעת אם היו תוצאות טובות במה שדברנו בהיותו כאן שיקבע שיעור לימוד ביחד עם זוג' תחי' באיזה מספרי חז"ל המתאימים יותר לרוחה.

אסיים בברכת כתיבה וחתימה טובה לו ולזוג' תחי', שיזכה שעל ידו יתמלאו רצונות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ על מילואם ויוכל להוציאם מהכח אל הפועל מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף ומתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות.

המחכה לבשורות טובות

מנחם שניאורסאהן

מוסגר בזה הקונטרס לראש השנה עם מכתב המצורף אליו ומכתב כללי בג' לשונות ומהנכון שיפרסם את המכתב כללי באופן המתאים בחוגים שונים.

תשנה

נדפסה בלקו"ש חי"ז ע' 485, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מכתבי: דלעיל - תשיט.