ספריית חב"ד ליובאוויטש

א'רכה

ב"ה ח' תשרי, תשי"ב

ברוקלין, נ.י.

הרה"ג וו"ח אי"א חו"ב סדרן ודרשן נו"מ

צנמ"ס וכו'

מוהר"ר מאיר שי'

שלום וברכה!

תודה רבה בעד התשורה היקרה תורת חיים ב' חלקים ששלח לי, והנני מקוה כי ישלח להספרי' גם שאר חיבוריו ג"כ.

מוסג"פ קונטרס ח"י אלול, וגם העתק מכתב כללי, אשר בטח יענינו את כת"ר.

ובחבילה בפ"ע שלוחים לכת"ר מאמרי קיץ ת"ש וספר השיחות.

בברכת חתימה וגמר חתימה טובה, ויוסיף חילי' לאורייתא, ולהשפיע בקהלתו תו"ח, היא תורה חדורה פני' התורה, אילנא דחיי (זח"ג קכד, ב).

אף שאין הזמן גרמא משום רוב הטרדות בימים אלו, מכל מקום עיינתי בספריו ודפדפתי בעניני דיומא בהדרושים הנוגעים לתשובה. בהקונטרס המוסג"פ בהקדמתו נזכר ענין התשובה, ואבוא בזה בהערות אחדות, אף שאין משיבין על הדרוש.

בהדרושים לפי' וילך האזינו שמביא ענין שאלו לתשובה כו', בטח ידוע לכת"ר כי כמה גירסות יש כאן, ויעויין ירושלמי מכות פ' ב', ילקוט שמעוני תהלים כ"ה (ובווי-העמודים לבן השל"ה פרק כ"א מביא גירסא והיא תמוה על שאלו לחכמה את הכתוב ביחזקאל הנביא ועל שאלו לנבואה מביא הכתוב דמשלי שהוא כמובן שייך לחכמה, משא"כ בירושלמי שמביא הכתובים להיפך שנראה יותר) - והארכתי בזה במקום אחר, וארשום בקיצור:

שאלו לחכמה כו' א"ל חטאים תרדוף רעה, כי על פי שכל והבנה הרי מהסיבה שהיא החטא בא בדרך ממילא המסובב שהוא הרעה, ואמר סתם רעה, כי איכות וכמות הרעה דהמסובב תלוי באיכות וכמות הסיבה שהיא החטא.

שאלו לנבואה, שענינה התקשרות בהשכינה, וא"כ החוטא (אפילו בשוגג), נפסקה זו ההתקשרות 0כי גם השוגגים צריכים כפרה), ולכן א"ל הנפש החוטאת היא תמות, כיון שעל ידי החטא איזה שיהי' הרי עכ"פ נפסקה דביקותה בהשכינה. יעויין מורה נבוכים חלק ב' מפרק ל"ד ואילך בענין הנבואה.

שאלו לתורה א"ל יביא אשם ויתכפר לו, כי התורה שהיא חכמתו של הקב"ה והיא למעלה גם מנבואה, שלכן אין הנביא רשאי לחדש דבר וכו', לכן נרגש בה הפגם יותר מבחכמה ונבואה, ובמילא גם מיתה מצ"ע לא תכפר, ורק מפני שתורת חסד היא והקב"ה נותן יד לקבל שבים ומביא בחשבון שאין אדם חוטא אלא א"כ נכנסה בו רוח שטות היא עשתה מעשה בהמה, לכן יש בתורה עצה לכפרה, והעצה היא בהדגשה שלא עשה החטא אלא מצד היותו אז כבהמה', ובקרבנות גופא תפיס אשם דוקא וי"ל משום דבזה נכללו כל אופני החטאים מספק שוגג ועד מזיד. ועוד טעמים יש לומר בזה.

שאלו להקב"ה וכו' כי אף שהפגם נרגש שם ביותר, אבל לאידך גיסא מי יאמר לו מה תעשה ואם רבו פשעיך מה תעשה לו וגו', אלא שצריך לעורר בנפשו ג"כ מדריגה כזו שהיא למעלה מחשבון, וזהו לעשות תשובה, שענין התשובה הוא שנהפך מהקצה אל הקצה וכל' הרמב"ם שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלה עוד, ובזה מעורר ג"כ למעלה ובמצבו ענין שנהפך מהקצה אל הקצה, אשר תחת שהי' בבירא עמיקתא וכהנ"ל שהפגם נרגש ביותר, הנה ע"י התשובה עולה לאיגרא רמה, כי במקום שבעלי תשובה עומדים אפי' צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד שם, ואכמ"ל.

במה שכותב בענין זדונות נעשו לו כזכיות יעויין ביאור הענין בתניא ספ"ז.

בענין חלק התומ"צ של החוטא יעויין הל' ת"ת לרבינו הזקן פרק ד' סעיף ג'.

ועוד באתי להעיר ביחוד במה שמסיים שזכינו לראות אתחלתא דגאולה, חס ושלום לומר דברים כאלו ובפרט להדפיסם, אשר המצב דעתה בארצנו הק' בעניני יהדות הם סימנים לאתחלתא דגאולה, וכואב הלב להאריך בזה, ובפרט שהוא ידוע לרבים. ויה"ר שבמהרה בימינו נזכה לצאת מן החשך כפול ומכופל ששמים חשך לאור ואור לחשך, ומשיח צדקנו יגאלנו בתוך כלל ישראל, הן בחו"ל הן באה"ק ת"ו מן הגלות המר, גאולה שלימה ואמתית.

א'רכה

נדפסה בלקו"ש ח"ד ע' 1358, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מוהר"ר מאיר: בלומנפלד.

בקונטרס המוסג"פ בהקדמתו: סה"מ תש"ט ע' 26.