ספריית חב"ד ליובאוויטש

א'שכח

קבלתי מכתבו...

הנה מובן הדבר מעצמו שבאם רק באפשרי הוא ראוי ונכון וטוב הוא שישפיע בכתות הישיבה והיא מילתא דשויא לתרווייהו, הן בשבילו והן בשביל הישיבה, וכבר באה העת שתהי' אהבת אחים אמיתית שוררת במחננו, וכידוע שהגלות דעתה הוא בשביל עון שנאת חנם, היינו שנאה בלי כל יסוד ואפילו היפך השכל, ובמילא התיקון לזה הוא - והתיקון מוכרח הוא ובפרט עתה בעקבתא דמשיחא, שיהי' אהבת חנם, היינו אהבה שאף שאין לה כל יסוד בשכל אנושי, ולא עוד אלא היפך השכל, והאריכות בזה אך למותר ובפרט שנתבארו הדברים וגודל ערכם בתניא פרק ל"ב בספר המצות להצ"צ, מצות אהבת ישראל, מאמר החלצו שבלקו"ת ושל כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר הנדפס בסוף קונטרס החלצו, וה' יברך את עמו בשלום שהוא הכלי מחזיק ברכה, ברכת הקב"ה שהוא בלי די, וביותר מוכרח כל הנ"ל בכת"ר כיון שזיכהו השי"ת ומתעסק הוא בעניני מעמד שפנימיותו הוא לקשר את כל החסידים יחדיו באחדות אמיתית, וידוע שכשרוצים לפעול אצל השני לכה"פ מקצת, צ"ל אצלו גאר א סך.

בברכת הצלחה ולבשו"ט בכל הנ"ל.

א'שכח

נכתבה כהוספה לאגרת א'שכה דלעיל.